סיפור ההפלגה:

​

הספינה Guardian נבנתה באנגליה ב 1907 ונרכשה על ידי המוסד לעלייה ב' בארה"ב, שם שמשה להנחת כבלים תת-ימיים לטלפון. הייתה זו אוניית ברזל ישנה, אך גדולה. הספינה הוכנה למשימת נשיאת אלפי המעפילים במרסי.

הספינה הפליגה ב- 2.4.47 מנמל סט, צרפת, ועליה 2,641 מעפילים שהגיעו למקום במספר שיירות. רובם יוצאי פולין, מיעוטם יוצאי הונגריה וארצות אחרות. רב המעפילים בספינה היו צעירים בשנות העשרים המאורגנים בתנועות נוער. כן הייתה קבוצה גדולה של כ 500 יתומים בגלאי 19-16, 40 נשים הרות, ו 60 תינוקות.

התלוו למסע גם כמה עיתונאים זרים ובראשם מויש פרלמן, איש 'המוסד' בעל אזרחות בריטית (לימים הממונה על לשכת העיתונות הממשלתית) שכתב בכמה עיתונים בארץ ובעולם, ביניהם השבועון האנגלי "Illustrated" שכתבה על קורות הספינה פורסמה בו ב25.5.47.

בדרכה היא הייתה אמורה להעלות כ- 1,000 מעפילים נוספים באיטליה, אך בשל תקלות טכניות רבות שפקדו את הספינה החליטו המלווים להמשיך ישירות ארצה. מערכת הקשר כמעט ולא פעלה ולכן אנשי המוסד לא בצרפת ולא בארץ לא ידעו על שינוי מסלול ההפלגה וחרדו לגורלה. גם מפגש מתוכנן באזור החוף התורכי עם הספינה 'שאר ישוב' על מנת לקלוט את מעפיליה (לפי שיטת שילוב שתי ספינות בהפלגות המעפילים) נזנח עקב תקלות קשר ב'''תיאודור הרצל'''.

צוות הספינה סברו שהבריטים זיהו אותה, מה שלא קרה ולכן העלו בטרם עת את השלט עם שמה החדש "אוניית הגנה ''תיאודור הרצל''" והניפו את הדגל העברי בראש התורן. וכן פרשו בדים עם שתי סיסמאות, האחת באנגלית "הגרמנים הכריתו את משפחותינו ובתינו אל תכריתו את תקוותנו" והשנייה בעברית "אנו עולים לביתנו בארץ-ישראל".

צוות הספינה קיבל הוראה להגיע לחוף הרצליה. ב- 13.4.1947 בשעת ערב- 20:30 , בהיותה מול תל אביב בסמוך לתחום המים הטריטוריאליים של ארץ-ישראל נגלתה הספינה על מסך המכ"ם בעזרת אלומת אור מזרקור המשחתת בריטית 'סט. בריידס ביי' ששייטה לאורך החופים. מהמשחתת הונחתו על '''תיאודור הרצל'' מספר מצומצם של חיילים בריטים שנלכדו על גשר הפיקוד. אלה הרגישו מותקפים ולכן ירו תחילה מעל ראשי המעפילים ואחר גם ישר לתוך ההמון. 

משחתת שניה 'היידון' הגיעה בשלב זה למקום והורתה לחיילים להפסיק את האש ולמעפילים להפסיק כל התנגדות. חייליה עלו על '''תיאודור הרצל''' ואז השתרר שקט.

במהלך קרב התנגדות עיקש ומתוכנן, מן הקשים של מפעל ההעפלה, נהרגו שלושה מעפילים מאש חיה, אהרן דוב מצ'כיה, פנחס וייס מהונגריה ומנחם סמט מסלובקיה שמת לאחר מספר ימים מפצעיו. 16 הפצועים הקשים הועברו במהירות באמצעות משחת בריטית לבית חולים בחיפה ואילו '''תיאודור הרצל''' שמנועיה וההגה שלה חובלו, נגררה לחיפה, אליה הגיעה ב 15 לאפריל.

המעפילים שנפגעו נשלחו לאחר הטיפול הרפואי למעצר בעתלית והיתר הוגלו לקפריסין. דו"חות מפקדי המשחתות שנטלו חלק בקרב, מצביעים על אבדן שליטה ומבוכה בשל ריבוי הנפגעים. המצב דווח מיידית לבן גוריון ולגולדה מאיר. תקרית זו הראתה הסלמה במלחמת הבריטים בהעפלה. כלקח מהקורות נטה המוסד לעליה ב' לנקוט מעתה מדיניות זהירה יותר לגבי ההתנגדות בספינות המעפילים.

לאחר הקמת המדינה נשלפה הספינה מ'צי הצללים' והופעלה בהסעת עולים. ב- 1950 נמכרה לגורמים פרטיים וב- 1952 נמכרה לגרוטאות.

​

כתבה: סנונית שהם

​

מקורות:

ראובן אהרוני, מטות תורן: ספינות ההעפלה והרכש לאחר מלחמת העולם השנייה. המרכז לתולדות כח המגן ע"ש ישראל גלילי, 1997.

נחום בוגנר, ספינות המרי: ההעפלה 1948-1946. משרד הביטחון ההוצאה לאור, המרכז לתולדות כח המגן ע"ש ישראל גלילי, 1993.