מעפילים - בנו את הארץ, בונים את הזיכרון
"שורות המגינים בקפריסין תרמו למלחמת השחרור לפחות אוגדה" יואש צידון (צ'אטו)
עַל אֵם הַדֶּרֶךְ עֵץ עָמַד, עָמַד נוֹפֵל־אַפַּיִם.
כָּבַשׁ בּוֹ רֹאשׁ אֲבִי-אִמְּךָ, פָּנָיו לִירוּשָׁלַיִם.
נָשָׂא בִּבְכִי תְּפִלַּת מִנְחָה, עִם אֱלוֹהָיו בִּשְׁנַיִם.
עַל אֵם הַדֶּרֶךְ עֵץ נִכְרַת, נִכְרַת וַיְהִי לְתֹרֶן...
הַס, יֶלֶד. הַסְּפִינָה עַל צַד כּוֹרְעָה, נוֹשֶׁקֶת מַיִם.כּוֹרַעַת הַסְּפִינָה עַל צַד, עוֹלָה שְׁלוּפַת צִפֹּרֶן!
בקרו
אותנו
הסרטים
הקהילה
ויקיפדיה
אתרי ההנצחה - קפריסין
לימסול, פסל הידידות
בלימסול בכיכר הסמוכה לחוף הים ניצב פסל מתכת שנחנך ב 28 למאי 2015. הפסל הוקם ביוזמת שגריר ישראל בקפריסין מר מיכאל הררי וראש עיריית לימסול מר אנדריאס קריסטו שיזמו יחדיו תחרות להקמת פסל שיציין את שיתוף הפעולה בין קפריסין לישראל. משפחת פאפאווסיליו גם היא מתגוררת בלימסול מאז כיבוש פמגוסטה על ידי התורכים ב 1974.
הפסל הוקם כמחווה "ליחסי הידידות בין קפריסין לישראל". בטקס חנוכתו השתתף נשיא קפריסין מר ניקוס אנאסטאסיאדס.
האומן היוצר הוא ניקוס קורוסיס – Nikos Kouroussis.
לרנקה, מוזיאון ההעפלה במרכז הקהילתי היהודי - The Jewish Museum of Cyprus
המוזיאון השוכן בחצר המרכז היהודי - בית חב"ד בלרנקה, קפריסין הוקם ב- 2018. כתובתו: Apollodorou 4, 6020 Larnaca, Tel. 24668770
היעדים שעמדו בעיני מקימיו הרב אריה זאב רסקין, רב בית חב"ד והרב הראשי לקפריסין היו:
1. לידע אודות הקשרים שבין הקהילה היהודית לקפריסאית – במיוחד לסיועם של הקפריסאים לפליטי השואה, המעפילים שנעצרו במחנות בריטיים בקפריסין בשנים 1948-1946.
2. לשמר את זיכרון השואה.
3. להפיץ מידע על מדינת ישראל והעם היהודי.
המוזיאון שואף לידע את העולם בחשיבותה ההיסטורית והתרבותית של קפריסין לעם היהודי, לישראל והעולם כולו.
קפריסין הייתה תחנה בדרך לארץ ישראל עבור עשרות אלפי מעפילים, שורדי שואה שכמהו להגיע למולדתם ובמקום זאת נתפסו בידי משחתות בריטיות בלב ים והובלו למחנות מעצר באי הגירוש קפריסין.
ברחבי האי הוקמו 12 מחנות מעצר, חמישה בסמיכות לעיר הנמל פמגוסטה – מחנות הקיץ – קראולוס. שבעה מחנות נוספים הוקמו בסמיכות לעיירות קסילוטימבו ודקאליה – מחנות החורף.
תצוגה בנושא מחנות המעצר שפעלו בין אוגוסט 1946 ל 10 פברואר 1949 על אדמת קפריסין ובהם נכלאו מעל 52,000 פליטי מלחמה ושואה יהודיים, המתעדת את החיים בהם באותם ימים, נמצאת בתוך פחון אורגינלי- Nissen hut, שריד הפחונים בהם שוכנו הפליטים היהודיים במחנות החורף.
דגם מחנה מעפילים וצריף הפח בחצר בית חב"ד בלרנקה:
ממחנות המעפילים באזור דיקליה הסמוך לכפר קסילוטימבו ואשר מצוי היום בשטח הבסיס הבריטי נותרו משטחי בטון בלבד, אשר עליהם עמדו צריפי הפח בהם שוכנו המעפילים העצורים במחנות החורף. זאת בניגוד לאוהלים שהיו במחנות הקיץ ובשוליהם מבני פח דומים ששימשו כמבני ציבור – חדרי אוכל ומשרדים.
לאחר פינוי המחנות מכרו הבריטים את הצריפים לכל דורש וגם עשו בהם שימושים שונים: צריפים גדולים בעיקר עבור מבני ציבור וצריפים קטנים למגורים; כך למשל באזור בתי המשפט בניקוסיה, שם הם עומדים עד היום. רבים כאלה נותרו באזור לרנקה עד שהחלידו וחוסלו כגרוטאות ועדיין ניתן לראות אחדים מהם במחנות צבא בעיקר בשטח שכבוש על ידי הטורקים.
צריף פח אחד שרד ממחנות המעפילים שהיו באזור דיקליה בקפריסין ושימש בחווה בשם מנגס, ששייכת לחוואי קפריסאי אשר השתמש בו למגורי עובדים זרים שעבדו בחוותו. הצריף נקנה על ידי חב"ד והועבר לחצר המוזיאון היהודי שהוקם בבית חב"ד במרכז לרנקה.
צריף הפח הזה נקרא על ידי הבריטים Nissen hut על שם המהנדס שהגה את הרעיון להקמת צריפי פח רבים בקלות ובמהירות. צריף הפח נוצר על ידי יריעת פח גלי גדולה שחוברה בקצותיה אל משטחי בטון באמצעות ברגים ונקרעו בו חלונות ודלת כניסה. צריפים כאלה כיסו את משטחי הבטון הענקיים באזור דיקליה לכל מלוא העין.
בתוך הצריף המצוי במוזיאון היהודי של חב"ד בלרנקה מתקיימת תערוכת קבע המתעדת את החיים במחנות המעצר בקפריסין בעת ששהו בהם עשרות אלפי מעפילים. הצריף מוקף בגדרות תיל ומגדל שמירה ועל ידי כך יצרו דגם מוקטן של מחנה מעצר שבמרכזו הצריף הנ"ל ובכך שימרו פרק זה בסיפור ההסטורי של העפלה לישראל.
ניאו סלאמיס, האנדרטה שלא שרדה
כ- 20 שנים אחרי סגירת מחנות המעצר למעפילים בקפריסין, תכננה ממשלת קפריסין להקים עיר חדשה בשם ניו סלמיס במקום בו שכנה העיר העתיקה סלמיס, בסמוך לאתרי מחנות הקיץ של המעפילים (55, 60, 61, 62, 63).
נשיא קפריסין דאז הארכיבישוף מאקריוס החליט להנציח את המחנות בכיכר שתקרא" כיכר המעפילים היהודים" והייתה אמורה להיות הכיכר המרכזית של העיר החדשה.
התכנון של הכיכר הגן והאנדרטה בוצע בישראל. על גבי הלוח נרשם ב- 4 שפות - עברית אנגלית יוונית וטורקית "לאות שהייתם של 52,000 יהודים משארית הפליטה אשר נכלאו במחנות קפריסין קראולוס וקסילוטימבו בין השנים תש"ו ותש"ט."
משלחת של כ-120 מעפילים בהם שלושה ילידי המחנות מירה אלטובסקי מתל אביב, זהבית בלומנפלד מרמת גן ודוד רייס מאורים - יצאו לטקס מרשים ורב משתתפים שהתקיים ביולי 1969. במהלך הטקס הודלקו משואות כמספר המחנות על ידי נערים נערות שנולדו במחנות ההסגר בקפריסין והונחה אבן פינה לכיכר המתוכננת. אורחים רבים השתתפו באירוע המרגש .בטקס הוענקו ציונים לשבח לקפריסאים שסייעו אז לעצורי המחנות, ביניהם גם סגן ראש העיר פמגוסטה פרודרומוס פאפאווסיליו.
בלילה שלאחר הטקס פוצצו את האנדרטה אנשי פדאיון פלסטיניים. נשיא קפריסין הארכיבישוף מאקריוס הזמין את שגריר ישראל טוביה ארזי ואת אפרים גילן שהיה אדריכל לוח הזכרון והתנצל על מעשה הונדליזם.
הקמת העיר החדשה נעצרה לאחר הכיבוש התורכי בשנת 1974 של כ-שליש מחלקה הצפוני של קפריסין. מטבע הדברים גם הקמת הגן והכיכר לא יצאו לפועל.
מבוסס על אפרים גילן, מארץ גזרה לארץ בחירה, 2005 ועל עדותה של זהבית בלומנפלד.
ניקוסיה, בית החולים הצבאי הבריטי .B.M.H
בית החולים הצבאי הבריטי בניקוסיה המכונה BMH- British Military Hospital שירת את הצבא הבריטי ששלט בקפריסין מאז 1878.
בשנים 1949-1946 פעלו באי קפריסין מחנות מעצר למעפילים יהודים שורדי שואה שנתפסו בלב ים בעת שהיו בדרכם לחופי ארץ ישראל. סך הכל נכלאו בהם כ- 52,000 מעפילים. בבית החולים בניקוסיה הוקצה אגף מיוחד לטיפול בחולים יהודים מהמחנות ובאגף גם מחלקה יולדות. באותה תקופה נולדו לעצורי המחנות 2,200 תינוקות, מרביתם ב BMH.
ברחבת הBMH הוקם אתר הנצחה למחנות ולפליטים ב- 2016.
במקום הוקם דגם של שני פחונים (אלה אינם פחונים מקוריים) בדומה לצריפים בהם התגוררו הפליטים העצורים במחנות המעצר ובבית החולים, כשבאחד מהם תמונות ותצוגה שמשקפים את צורת החיים הקשים של אותם ימים והשני מרוהט בשתי מיטות, שני כסאות לצידן וארונית – מדמות חדר בבית החולים.
ב-24.2.16 נערך ברחבת הBMH טקס גילוי האנדרטה בהשתתפות שר הביטחון מר משה יעלון ונחנך שלט הוקרה ל 2,200 תינוקות קפריסין ובו נכתב: "לזכר 2,200 הילדים שנולדו בקפריסין להורים ניצולי שואה בשנים 1946-1949." השלט כתוב בשפות יוונית, עברית ואנגלית.
נוסח השלט פרי יוזמתה של ילידת מחנות קפריסין זהבית בלומנפלד.
ב 12.2.2019 בטקס לציון 70 שנה לסגירת מחנות המעצר בקפריסין, בהשתתפות נשיא המדינה מר ראובן ריבלין נוספה בתחתית האנדרטה לוחית לציון 70 שנה לסגירת מחנות המעפילים ולכבוד הידידות בין העמים.
מידי שנה בחודש פברואר נערך במקום טקס רשמי שמפיק משרד ההגנה הקפריסאי בשיתוף עם שגרירות ישראל בקפריסין לציון תאריך סגירת המחנות שהתרחש ב 10 לפברואר 1949.
קסילוטימבו, גן השלום
פארק השלום" בקסילוטימבו ובמרכזו גלעד, נחנך ב-9 יולי 2014 במעמד נשיא קפריסין, ובנוכחות מכובדת של בכירי צמרת השלטון, אנשי אקדמיה ודת, שגרירים זרים, תושבי הכפר, אורחים מישראל ועוד רבים אחרים.
במלאת 65 שנים לסגירת מחנות המעצר הבריטים שפעלו בקפריסין בין השנים 1946-1949, הוחלט בשגרירות ישראל בקפריסין, ביוזמת השגריר מיכאל הררי, להוביל מספר מיזמים במטרה להגביר את המודעות לפרק חשוב בהיסטוריה המשותפת של המדינות, תוך הדגשת הסיוע שקיבלו העצורים מאזרחים קפריסאים. אשר על כן, הוחלט על הקמת גלעד הוקרה במקום הקרוב ביותר למיקום מחנות המעצר.
בשיתוף פעולה עם מועצת הכפר קסילוטימבו, הנמצא סמוך למחנה הבריטי דהקליה - שם הוקמו בשעתו "מחנות החורף" בהם הוחזקו חלק מהעצורים היהודים (לצד "מחנות הקיץ" ששכנו בסמוך לפמגוסטה הנמצאת כיום תחת הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין) - הוכשר השטח בו הוקם 'פארק השלום', כפי שהוענק שמו על ידי מועצת הכפר, ובמרכזו הוקם גלעד אבן ולצידו לוחית מתכת, להבעת הערכה ותודה של מדינת ישראל לבני העם הקפריסאי. על האבן נחקקו המילים "המחצית השמאלית של ליבי הינה ישראלית והמחצית השנייה קפריסאית", כפי שהציעה הגב' זהבית בלומנפלד, מהתינוקות שנולדו במחנות המעצר.
במעמד טקס הסרת הלוט וחנוכת הפארק, נשא דברים הנשיא הקפריסאי ניקוס אנסטיאדיס וסקר באריכות את מערכת היחסים בין תושבי האי לעם היהודי ובעיקר בתקופה בה פעלו מחנות המעצר, והתייחס למערכת היחסים הפורחת בין מדינת ישראל לקפריסין. הטקס שנחתם בשירה ומחול, היווה עניין תקשורתי והוסיף נדבך למערכת היחסים המתהדקת בין המדינות.
קסילוטימבו, מערת הבריחה
בהכנה...
מרגו, בית העלמין היהודי
בהכנה...