top of page

בקרו
אותנו

  • Wikipedia_logo_(svg).svg
  • Youtube
  • Facebook

הסרטים

הקהילה

ויקיפדיה

אתרי ההנצחה - ישראל

ישראל

אכזיב, אנדרטת יד להעפלה

הפסל – יחיאל שמי, איש קיבוץ כברי שבגליל המערבי.

אכזיב, אנדרטת יד להעפלה
אכזיב
אכזיב1.tif

​​​​האנדרטה שהוקמה ב 1968 נבנתה משרידי האוניות אקסודוס ופאטריה ועשויה מברזל ובטון. האנדרטה ניצבת בחוף אכזיב, קרוב לחוף נהריה שאליו הגיעו מספר אניות במטרה לחמוק מהסגר הבריטי.

על האנדרטה מצוטט קטע משירו של נתן אלתרמן "נאום תשובה לרב חובלים איטלקי"

 

"הן ראית כיצד מספינות אל החוף

הם נושאים את עמם עלי שכם"

 

השיר נכתב בעקבות הצלחת הגעת האונייה חנה סנש לחוף נהריה בליל 25 בדצמבר,1945 בחסות החשיכה, ובחסות מסיבה שנערכה לרגל חג המולד במלון בנהריה ובה השתתפו רבים מהחיילים הבריטים. האונייה הגיעה לחופי נהריה ועלתה על שרטון . צוותי פלמ"ח, תושבי נהריה וחברים מקיבוץ עברון, סייעו בחילוץ 252 המעפילים מהאונייה הטובעת. אנשי הפלמ"ח הותירו מאחוריהם במקום דגל הנושא מסר לשלטונות הבריטיים ובו נכתב בהתרסה:


"הספינה חנה סנש הורדה בעזרת ארגון ההגנה העברית. תהיה ספינה זו בחוף נהריה אחת המצבות לששת מיליוני אחינו ואחיותנו. תהיה זאת תעודת קלון לממשלה הבריטית". המעפילים שחולצו נשלחו במשאיות אל יישובי הסביבה והסתתרו בהם. עד הגעת המשטרה הבריטית למקום הייתה הספינה ריקה מאדם.​​​​​ 

אשדוד, אנדרטה לחללי אונייות המעפילים סטרומה ומפקורה

אשדוד, אנדרטה לחללי אוניות המעפילים סטרומה ומפקורה

​​סטרומה‘ ו‘מפקורה‘ היו שתי ספינות מעפילים שיצאו מנמל קונסטנצה ועל סיפונן יהודים הנמלטים מרומניה הנאצית בזמן מלחמת העולם השנייה. שתיהן טובעו בים השחור.אוניית המעפילים 'סטרומה', שנשאה על סיפונה 867 יהודים שניסו להימלט מרומניה הפשיסטית שבהנהגת יון אנטונסקו, הוטבעה בים השחור על ידי צוללת סובייטית ב 24 בפברואר .1942 ההפלגה אורגנה במסגרת מפעל ההעפלה 'אף על פי' של האצ"ל. טביעת כל מעפיליה ואנשי צוותה למעט אחד נחשבת לאסון הגדול בתולדות ההעפלה לארץ ישראל ולאחד האסונות הגדולים ביותר בהיקפם של טביעת אונייה אזרחית בזמן מלחמת העולם השנייה. 

אשדוד1.png

האוניה ’מפקורה‘ הפליגה מרומניה לטורקיה ב 3 לאוגוסט 4411 ועל סיפונה מעל 333 נוסעים. הספינה טובעה בדרכה בים השחור על ידי צוללת גרמנית.

 

 

על האנדרטה רשום:

זכרון עולם

קדושי אוניית המעפילים

שמצאו מותם במצולות הים

השחור כאשר נמלטו מאיימי השלטון

הנאצי ברומניה ובדרכם לארץ

ישראל פגעה בהם יד מרצחים

זדונית

האנדרטה עשויה ברונזה, מעשה ידיו של הפסל ברוך וינד.

האנדרטה נמצאת בעיר אשדוד, שדרות משה דיין פינת מפקורה.

אשדוד2.png
באר שבע, מוזיאון סטרומה


מוזיאון סטרומה הוא מרכז לחקר ההעפלה ומוזיאון הנצחה היסטורי שנמצא בבאר שבע. המוזיאון הוקם לזכר האוניה סטרומה שהוטבעה בים השחור על ידי צוללת סובייטית ב 24.2.1942 ו 769 מעפיליה טבעו בים. ההפלגה אורגנה במסגרת מפעל ההעפלה 'אף על פי' של האצ"ל.

באר שבע, מוזיאון סטרומה

באר שבע מוזיאון סטרומה.jpg

769 יהודים מרומניה (המספר המדויק שנוי במחלוקת) , 103 מתוכם ילדים, עלו על סיפונה של 'סטרומה' כדי להימלט ממוראות השואה. הבריטים סירבו לאשר את כניסתם לארץ, הטורקים גירשו אותם ללא מזון או דלק ללב ים, וצוללת סובייטית הטביעה את האונייה על כל יושביה, מלבד ניצול אחד.
טביעת כל מעפיליה ואנשי ציוותה של סטרומה למעט אחד, נחשבת לאסון הגדול בתולדות ההעפלה לארץ ישראל ולאסון הגדול ביותר בהיקפו של טביעת אונייה אזרחית בזמן מלחמת העולם השנייה.

המוזיאון נמצא בקומה השנייה של בית הכנסת שהוקם לזכר קדושי "סטרומה" של יוצאי רומניה, בשכונה א' בבאר שבע. במוזיאון מסמכים נדירים, הנוגעים לסיפורה של אוניית המעפילים "סטרומה", תמונות, ומיצג עדויות. נוסף על כך, במקום ספרייה אשר משאילה את ספריה לכל המעוניינים, וחדר זיכרון לזכר הנספים. הפעילויות העיקריות במוזיאון הן הדרכת תלמידי בתי ספר וחיילים בצה"ל, וארגון עצרת שנתית לזכר הרוגי אסון סטרומה.

המוזיאון נפתח לציבור ב 5 למרס 2006. בטקס חנוכת המוזיאון השתתפו ראש עיריית באר שבע יעקב טרנר, מפקד חיל הים דוד בן בעש"ט, שגרירת רומניה בישראל מריאנה סטוקה, הרב הראשי של באר שבע יהודה דרעי ונציגי המשפחות השכולות וקהל רב.

באר שבע2.png
באר שבע3.png

הרצליה - צומת הסירה, יד למעפיל האלמוני

הרצליה - צומת הסירה, יד למעפיל האלמוני
הרצליה.png


יד למעפיל האלמוני היא אנדרטה בצורת סירה המצויה על מסלעה בולטת בסמוך למחלף הסירה בכניסה להרצליה .האנדרטה הוקמה ב-1964 לזכר המעפילים שסירותיהם הגיעו באישון לילה לחוף הרצליה, במטרה לעלות ארצה בניגוד לתקנות המנדט הבריטי שפורסמו בספר הלבן . הסירה המוצבת על הגבעה כיום אינה סירת המעפילים המקורית שהוצגה במקום, אלא העתק משופץ השונה מן המקור.

ספינת האנדרטה המקורית נבנתה ע"י אחד מוותיקי וראשוני בוני הסירות בארץ אליקים רונקין. ברבות השנים נרקבה הספינה המקורית העשויה עץ, הפכה לגרוטאה מתפוררת והוחלט להחליפה בספינת אנדרטה ראויה יותר.

הרצליה הייתה אחד מיעדי המעפילים שניסו לעלות לארץ ישראל. הספינה הראשונה ניסתה לעגון בחוף הרצליה ביולי ,1934 היות שהאזור היה מבודד אז. ב-1941-לאחר שהפך חוף הרצליה לנקודת העפלה קבועה, מיקמו הבריטים מגדל תצפית בחוף סידנא עלי הסמוך. מאמציהם היו מוגבלים, אך הם הצליחו למנוע עלייה של ספינות מעפילים ספורות כגון 'ברל כצנלסון'. ב- 1945 לוחמי הפלמ"ח התקיפו את המוצבים המשקיפים הבריטיים, כולל זה בחוף סידנא עלי, והשמידו אותו.

חיפה, אנדרטת אוניית המעפילים אקסודוס

חיפה - נמל, אנדרטת אוניית המעפילים אקסודוס
חיפה אקסודוס1.png

אנדרטת אוניית המעפילים אקסודוס היא אנדרטה שהוקמה להנצחת מסעה של אוניית המעפילים אקסודוס שהפליגה לחופי ארץ ישראל מצרפת ביולי 1947 ומעפיליה גורשו בחזרה לאירופה. האנדרטה הוקמה בתוך טרמינל הנוסעים של נמל חיפה ונחנכה ב-18 ביולי 2017 במלאת 70 שנה למסעה של האונייה.

ספינת המעפילים אקסודוס או יציאת אירופה תש"ז בשמה העברי הוא שמה של אוניית מעפילים שיצאה מחופי דרום צרפת ב-11 ביולי 1947 כשעל סיפונה 4,515 נוסעים ניצולי שואה במטרה להגיע לארץ ישראל. הנוסעים לא הורשו להיכנס לתחומי הארץ, והוחזרו בכוח למחנות העקורים בגרמניה, לאחר מאבק מר.

לאחר שנלכדה האונייה על ידי הבריטים, הם הביאו אותה לנמל חיפה ושם הועברו המעפילים לאוניות גירוש שהפליגו בחזרה לנמל פורט דה-בוק שממנו הפליגה האונייה ומשסירבו המעפילים לרדת מאוניות הגירוש ולאחר שממשלת צרפת, ששלטה אז על הנמל, הודיעה כי לא תוריד את המעפילים בכוח, הפליגו האוניות לנמל המבורג, שהיה אז בשליטה בריטית. בהמבורג ירדו המעפילים, חלקם לאחר שאולצו בכוח וחלקם בלית ברירה, אל החוף ושוכנו במחנות עקורים.

האנדרטה מוצבת בכניסה לאולם הנוסעים בנמל חיפה, ומעוצבת בצורת מפת תבליט של ארץ ישראל בשילוב עם עוגן ולצידה מיצגים בשפות עברית, ערבית ואנגלית המספרים את סיפורה של האונייה. האנדרטה שצבעה חום כהה מונחת על גבי לוח שיש בצבעים לבן, קרם וורוד. מצד שמאל של האנדרטה על גבי השיש יש כתובת באנגלית באותיות מוזהבות:

 

” Exodus 1947 - The ship that launched a nation”

האנדרטה, שניצבת באולם הנוסעים של נמל חיפה, עוצבה על ידי המעצב האמריקאי סם פיליפ .(Sam Philipe) 

חיפה אקסודוס2.png

חיפה, אנדרטת האונייה -'אולואה – חיים ארלוזורוב'

ב 28.2.1947 הגיעה לחוף בת גלים בחיפה ספינת המעפילים אולואה – חיים ארלוזורוב ועליה 1398 מעפילים ו 35 אנשי צוות. המעפילים נאספו בטרלבורג בשבדיה ובמטפונטו, איטליה.

חיפה - טיילת חולדה בבת גלים -אנדרטת אוניית המעפילים אולואה חיים ארלוזורוב
חיפה אולואה1.png

צוות הספינה הצליח לחמוק משש ספינות קרב בריטיות והעלה את הספינה על שרטון במרחק של פחות מ 100 מטרים מחוף בת גלים. בהמשך, הבריטים שהשתלטו על הספינה העבירו את המעפילים בעזרת אניות גרוש למחנה מעצר בקפריסין. 

שלד הספינה נשאר על השרטון ובתחילת שנות ה-50 החלק שמעל פני הים פורק לגרוטאות ואילו החלק שמתחת לפני הים נשאר במים. עם השנים, חלק הספינה השקוע במים החליד, דגים ושוכני ים מצאו מחסה בקרב השברים וזיכרון הספינה כמעט ונעלם. 

מעטים היו האנשים שהכירו את סיפורה של הספינה ומדי פעם צוללנים וחובבי שחיה היו שוחים לעבר

השלד המתפורר. בדומה לאתרי צלילה אחרים באזור חיפה בהם ישנן ספינות טבועות, הכירו את המקום רק צוללנים מעטים וכן ותיקי שכונת בת גלים שבחיפה.

ארבעה יזמים חברו להנצחת הספינה באנדרטה על החוף, אל מול המקום בו נמצא שלד הספינה – הם הגיעו למסקנה שנכון להנציחה כך מכיוונים שונים. היזמים הם: פרופ' אהוד גלילי מאוניברסיטת חיפה- ארכיאולוג ימי, ד"ר אליק אדלר - גיאוגרף ומיוזמי שביל הים לאורך חוף הים התיכון, מר אלי נוסבאום שבני משפחתו עלו על האולואה בנמל המוצא שלה בעיר טרלבורג שבשבדיה וד"ר שרוני פלדמן שבני משפחתו עלו על האולואה בחוף מטפונטו שבאיטליה. 

יעוץ אדריכלי ניתן על ידי אדריכלית הטיילת הילה רותם הלוי שהתנדבה ללוות את היוזמה מהבחינה המקצועית ולשם כך למדה את הרקע ההיסטורי של ההפלגה. השגת תרומות למימון הפרוייקט מבני משפחות המעפילים ואנשי הצוות - חברי ארגון מעפילי קפריסין - ומהציבור הרחב נוהלה על ידי ד"ר שוקי ורדסהיים, בת מעפילים שעלו באיטליה ומובילת צוות המורשת א.ח.א (אולואה חיים ארלוזורוב) שבארגון מעפילי קפריסין ועל ידי מר אלי נוסבאום ומר שרוני פלדמן.

חיפה אולואה2.png

האנדרטה ממוקמת בטיילת חולדה גורביץ שבין בת גלים בחיפה לבית החולים רמב"ם מול שיירי הספינה הטבועים, בדיוק במקום ממנו צופים בתמונות החיילים בריטיים הצופים בספינה )בתמונה) 

הפסל שנבחר לתכנן ולבצע את האנדרטה הוא מושיק זורע ממעגן מיכאל. מושיק תכנן פסל עשוי אבן בעיצוב ברור שאינו זקוק לפרשנות הצופה. האנדרטה בנויה מסלע גדול ומרשים במשקל תשעה טונות ובגובה של כשני מטרים ובו נחצב חלון בצורת הספינה אולואה. האנדרטה הוצבה כך שדרך החלון ניתן לראות את השמים הכחולים המסמלים חירות, ארץ ישראל ושלוה והמקום בו נמצאים שייריה של הספינה במים ואניות רבות במפרץ הממתינות לכניסה לנמלים. בחזית האנדרטה מוצב שלט הכולל תיאור קצר בעברית של מסע הספינה ומספר משפטי מפתח בערבית ואנגלית. כמו כן קוד QR מפנה לאתר אינטרנט של הספינה ובו תיאור מורחב של הסיפור, רשימות המעפילים, הצוות ועוד.

התמונה המוטבעת בשלט צולמה מהחוף ביום הגעת הספינה ובה חיילים בריטיים על החוף, ואילו בים הספינה אולואה הנוטה על צידה ועליה המעפילים. 

חיפה אולואה3.png

חנוכת האנדרטה בטיילת על שם חולדה גורביץ התקיימה ביום חמישי 27.6.2025 – כ 78 שנים לאחר הגעת הספינה לחוף בת גלים.

האנדרטה התת-ימית

חיפה אולואה4.png

במקביל לפעילות על האנדרטה שיועדה להצבה על הטיילת, הוצבה גם אנדרטה בתוך המים על שייריה של הספינה. את הפעילות הוביל פרופ' אהוד גלילי. האנדרטה כוללת לוח נירוסטה ועליו חרוט השם חיים ארלוזורוב ותאריך ההגעה לארץ 28.2.1947 הלוח מוצמד לבלוק בטון כבד. האנדרטה הורדה למים מספינת דיג מיד בתחילת מלחמת חרבות ברזל ב 8 באוקטובר 2023 והפכה מיד למוקד משיכה לצוללנים ושחיינים. תרמה לכך מלחמת חרבות ברזל שהביאה לסגירת אתרי הצלילה בצפון הארץ וכך היא הפכה לאתר מוביל.

חיפה, בית העלמין שדה יהושע, חלקת נפטרי קפריסין

חיפה - בית העלמין שדה יהושע - שער תמר, חלקת נפטרי קפריסין

בבית העלמין שדה יהושע (כפר סמיר) בחיפה נמצא אתר הנצחה לנפטרי קפריסין, בחלקה בה קבורים 163 נפטרי מחנות המעצר בקפריסין, כ 113 מהם ילדים ותינוקות.

בצמוד לחלקה טמונים בגלעד שמונה מחללי הספינה רפיח שטבעה בדרכה מבקאר, יוגוסלביה אל ארץ ישראל ב 7 לדצמבר 1946.

נפטרי קפריסין נקברו תחילה באי הגירוש בעיירה מרגו, הנמצאת במחוז ניקוסיה. מרגו היה כפר יהודי בקפריסין, שהוקם ע"י הברון הירש מקים יק"א. בעיירה היה קיים בית קברות יהודי, בהיותה מושבה יהודית שהתקיימה מאז המאה ה- 19 ועד 1927 עת ננטשה.

בשנת 1969 ביקרה בקפריסין משלחת ישראלית לציון 20 שנה לסגירת מחנות המעצר שם. במסגרת האירועים שנערכו לציון המאורע ביקרה המשלחת באתר בית הקברות היהודי וקיימה בו אזכרה.

חיפה נפטרים2.png

מארגן המשלחת היה אפרים גילן, יו"ר ועד מעפילי קפריסין שפנה מטעם הוועד אל ממשלת ישראל שבראשה עמדה אז גולדה מאיר, ציין את מצבו של בית הקברות היהודי, וביקש כי הנפטרים הקבורים בו יועברו לקבורה בישראל. עיריית חיפה הסכימה להקצות מקום לקבורת הנפטרים בחלקה בבית הקברות שדה יהושע החדש בעיר.

פינוי הקברים נעשה באוקטובר 1970 על ידי חיילי הרבנות הצבאית. הרב הצבאי הראשי שלמה גורן ואפרים גילן יצאו לקפריסין כדי להכין את ההעברה, בסיועו של שגריר ישראל בקפריסין טוביה ארזי. הלוויית נפטרי קפריסין נערכה בחיפה ב-17 בנובמבר 1970 בטקס ההלוויה הממלכתי השתתפו כאלף מלווים ובהם ראש הממשלה גולדה מאיר, ראש עיריית חיפה משה פלימן' ,יו"ר ועד מעפילי קפריסין אפרים גילן, חברי הועד, אישי ציבור, קרובי הנפטרים ומעפילים רבים.

חיפה נפטרים1.png

ארגון מעפילי קפריסין מקיים מדי שנה החל משנת 2017 בשבוע העלייה, שבוע פרשת "לך לך" או בסמיכות לו, אזכרה שנתית בבית הקברות בחיפה למעפילים שנפטרו והובאו שם לקבורה, ולנספי הספינה "רפיח" שמצבותיהם מוצבות בצמוד לחלקת נפטרי קפריסין.

חיפה נפטרים3.png

קברי קרוב ל 120 מהנפטרים לא זוהו שכן הכיתוב על מצבותיהם בקפריסין התפורר ועל כן הם נקברו בחיפה כאלמונים או עם שם פרטי בלבד. בזכות פעולה מרוכזת של צוות "לתת שמות לאלמונים" של ארגון מעפילי קפריסין זוהו עד שנת 2025 מעל מחצית מקברי האלמונים, ולחלק מהם הוחלפו מצבות אלמוני למצבות על שמם.​​​

חיפה נפטרים4.png

חיפה, בית העלמין שדה יהושע, אנדרטת נספי הרפיח

בבית העלמין שדה יהושע (כפר סמיר) בחיפה בצמוד לחלקת נפטרי קפריסין, טמונים בגלעד שמונה מחללי הספינה רפיח שטבעה בדרכה מבקאר, יוגוסלביה אל ארץ ישראל ב 7 לדצמבר 1946.

באוקטובר 1972 הובאו לישראל על ידי הרבנות הצבאית ונקברו בחיפה עצמות שמונה מעפילים מן האונייה רפיח ,שטבעו ב-7 בדצמבר 1946 ליד האי היווני סירנה ונקברו בו.

חיפה - בית העלמין שדה יהושע - שער תמר - יד לנספי הרפיח

תמונה תתווסף בהמשך

חיפה, בית העלמין חוף הכרמל, חלקת הקדושים - חללי העפלה

חיפה - בית העלמין חוף הכרמל, חלקת הקדושים - חללי ההעפלה

בהכנה - יתווסף בהמשך

חיפה, ככר פאפאווסיליו​

​​​ב 30.4.2018 נחנכה בשכונת בת-גלים שבחיפה 'כיכר פאפא' על שמו של פרודרומוס  פאפאוואסיליו, יווני קפריסאי שהיה ידיד ישראל מובהק אשר לחם בשורות הצבא הבריטי כמתנדב לצד מתנדבים יהודים וסייע לעלייה הבלתי-לגאלית תוך סיכון חייו למען פליטי השואה שהוגלו למחנות המעצר בקפריסין בין השנים 1946-1949

חיפה - בת גלים, ככר פאפאווסיליו
חיפה פאפא1.png

'ככר פאפא' נמצאת במקום המשקיף על הרי הכרמל מצד אחד ומצידו השני על הים התיכון לכיוון קפריסין. מיקומה של 'כיכר פאפא' נקבע בשכונת בת-גלים שבחיפה ברחוב יוברט המפרי וזאת בשל הקירבה שלו אל הים, ממש על שפת הים, והקירבה למוזיאון ההעפלה וחיל הים, וכן כיוון שפאפאוואסיליו אהב ים, והתגורר שנים רבות בעיר לימסול שהיא עיר תאומה של העיר חיפה, וביוזמת חברת צים הכיכר הוקמה על ידי עירית חיפה,

ועמותת הידידות ישראל-קפריסין בעידוד ידידו של פאפא יורם זבה. בטקס נכחו ראש העיר חיפה יונה יהב ומאות מעפילים ובני משפחותיהם מארגון מעפילי קפריסין. ארגון מעפילי קפריסין העניק במהלך הטקס לבנו ולבתו של פאפאוואסיליו תעודות הוקרה ויצירות אמנות מעשה ידי האמנים – יוצאי מחנות קפריסין – משה פרומין ויהודה ארבל.

חיפה פאפא2.png
חיפה פאפא4.png
חיפה פאפא3.png

ירושלים - הר הרצל, אנדרטת כ"ג יורדי הסירה

ירושלים - הר הרצל, אנדרטה לכ"ג יורדי הסירה

עשרים ושלושה לוחמי ההגנה, יחד עם קצין בריטי, יצאו בכ"א באייר תש"א (18.5.1941), בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, מנמל חיפה בסירה "ארי הים". מטרתם הייתה לבצע פעולת חבלה בבתי הזיקוק בטריפולי שבלבנון. הלוחמים מעולם לא הגיעו ליעדם, וגורלם נותר עלום עד היום. לזכרם הוקמה בהר הרצל אנדרטה, אשר נחנכה ב22 למאי 1957, והיא נמצאת בסמוך אל גן הנעדרים לזכר חללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע.

ירושלים כג1.png

האנדרטה, פרי תכנונו של האדריכל אשר חירם שתכנן את בית הקברות הצבאי בהר הרצל. האנדרטה מורכבת מסלע גדול וארוך מאבן ירושלמית, המעוצב בצורת סירה. הסלע מוצב בתוך בריכה המרוצפת באריחים כחולים, כשחלקו משוקע במים. על הסלע חקוקים סמל צה"ל, שמות עשרים וארבעת הנופלים (23 חניכי ההגנה וקצין בריטי אחד) וכתובת המנציחה את זכרם.

על האנדרטה חקוקה הכתובת:

”גלעד לכ"ג יורדי הסירה, מבחורי ההגנה, חלוצי עלייה ב' והימאות העברית הלוחמת, אשר יצאו בשליחות העם להכות באויב הנאצי על חוף טריפולי שבלבנון. ביום כ"א באייר תש"א (1941) הפליגו לדרכם האחרונה ממנה לא שבו עוד.”

ירושלים כג2.png

נהריה, אנדרטת ההעפלה

נהריה
נהריה, אנדרטת ההעפלה

האנדרטה, בחוף העיר נהריה מנציחה את תנועת ההעפלה לארץ, את כ-2,000 המעפילים שנפלו בדרך ואת ספינות המעפילים שהגיעו לחופי נהריה: לזכר 7 ספינות מעפילים שהביאו מעפילים לחוף נהריה: "אטרטו" (2.1939), "אסימי" (1.6.1939), "קולורדו" (14.6.1939), "חנה סנש" (27.12.1945), "עליה" (16.11.1947), "האומות המאוחדות" (1.1.1948), ו"גבורה" (1.1.1949).
שביל מרוצף מוביל אל האנדרטה בחוף הים. האנדרטה כוללת שלושה עמודי סלעים בגדלים שונים הניצבים זה לצד זה על בסיס בטון מדורג, ובגבם שלוש ציפורי מתכת פורשות כנף לקראת מעופן. בחזית עמוד הסלעים השמאלי פרטי ההנצחה ופרטי כמה מהספינות שנחתו בחופי נהריה בעברית ובאנגלית. בחזית העמוד הימני לוח אבן ועליו הפסוק: "ושבו בנים לגבולם" (ירמיהו ל"א, ט"ז). העמוד המרכזי ניצב על מדרגה נמוכה יותר, תחתיתו היא קוביית אבן ועליה ציטוט מ"נאום תשובה לרב חובלים איטלקי אחר ליל הורדה" שכתב נתן אלתרמן: "הן ראית כיצד מספינות אל החוף, הם נושאים את עמם עלי שכם".

הפסל הוא חמי גל, תושב נהריה שנפטר ב 2005. 

נתניה, יד זיכרון להעפלת אף על פי

נתניה, יד להעפלת אף על פי

עם עליית האנטישמיות בפולין ובגרמניה בראשית שנות ה-30 של המאה הקודמת קרא זאב ז’בוטינסקי, יו”ר “הסתדרות הציונית החדשה” (הצה”ח), לפינוי יהודי אירופה (1932). התנגדותה של אנגליה לפתוח את שערי ארץ ישראל הולידה את “הדרך השנייה” – עליית “אף על פי”, עלייה בלתי לגאלית באמצעות זרועות הביצוע של הצה”ח, תנועת בית”ר וארגון האצ”ל.

נתניה.png
נתניה2.png

מערך שליחים, בראשותו של ערי ז’בוטינסקי, נפרס ברחבי אירופה ומרכזי הפעילות היו בפראג, וינה, פאריז, ובמהלך מלחמת העולם השנייה בבולגריה וברומניה. בד בבד פעלו גורמים פרטיים ששילחו כ-10 ספינות קטנות (“הכוכבים”) וגורמים אזרחיים שונים (כ-13 ספינות). הספינה הראשונה הייתה אוניין (1934), והאחרונה סטרומה (1942) אשר טבעה. בסך הכל עלו במסגרת זו כ-15,000 עולים ב-21 ספינות.

מערך העלייה הרביזיוניסטית כונה 'עליית אף על פי'.

בצד מערך השילוח וההיסעים בים פעל מערך קליטה בחוף. חוף הנחיתה העיקרי היה חוף נתניה. נתניה עצמה הייתה מעוז החוגים האזרחיים והרוויזיוניסטיים.

אבן הנצחה לעליית 'אף על פי' מוצבת על יד קולנוע "אסתר" בנתניה.

בככר העצמאות בנתניה מוצב עמוד זכרון ל'עליית אף על פי'.

צילום: ד"ר אבישי טייכר, מתוך אתר פיקיויקי

עתלית - מחנה המעפילים

עתלית - מחנה המעפילים, גלעד לזכר חללי ההעפלה

עתלית - מחנה המעפילים, יד לחללי ההעפלה
עתלית1.png

הגלעד במחנה המעפילים עתלית מוקדש לזכרם של כ-3000 חללי העפלה שנספו בדרכם לארץ ישראל. הגלעד מנציח את אניות המעפילים שטבעו, מעפילי פרשת "קלאדובו שאבאץ", שנרצחו ע"י הגרמנים במלחמת העולם השנייה, כשמסעם לארץ ישראל נעצר, ומעפילים שנהרגו בעימות מול הבריטים ובמחנות המעצר הבריטיים למעפילים .

אוניות המעפילם שטבעו וששמם רשום על הגלעד הן: פאטריה – 25.11.1940; סלבדור – 12.12.1940; סטרומה – 24.2.1942; מפקורה – 5.12.1944; רפיח – 7.12.1946.

הגלעד המקורי עוצב על ידי אורי שטרן שביב. הגלעד שמוצב במחנה כיום הוא גרסה מעט מוקטנת (אחרי שהגלעד המקורי נשחק והתבלה). 
הגלעד, הן המקורי והן הנוכחי הוצב בעזרתם הנדיבה של ארגונים נוצריים מבריטניה, בהם Love Never Fails ו-Repairing the Breach כאות לידידות וכפרה על עוולות המנדט הבריטי כלפי היישוב העברי בארץ ישראל.

עתלית - מחנה המעפילים, ספינת מעפילים

בהכנה...

עתלית2.png

קיסריה, עוגן לפלי"ם

קיסריה, עוגן לפלי"ם
קיסריה1.png

בחוף קיסריה הוקם יד הוקרה והנצחה לפלי"ם, הפלוגה הימית של הפלמ"ח. הפלוגה הוקמה ב 1943 בקיבוץ שדות ים ופעלה משם. המקום היה ביתם של הלוחמים במהלך ההכשרה ובסיס האימונים שלהם. הפלי"ם פעלה במספר תחומים: ההעפלה, חבלה באוניות בריטיות, אימון מעפילים ללוחמה, תובלה ימית, הכשרת נחתים ואבטחת נמל חיפה.

 

אנשיה השתתפו גם בלחימה היבשתית. בתחילת 1948 השתתפו כ-200 מימאי הפלי"ם במבצע 'נחשון' להסרת המצור מעל ירושלים. בשיאה כללה הפלוגה הימית כ-370 איש, מהם כ-250 בוגרי עשרה קורסים למפקדי סירות וכ-100 בוגרי חמישה קורסי חובלים.

ה"הגנה" הייתה מעורבת בפעילות ימית ובהעפלה עוד לפני מלחמת העולם השנייה, למשל ב-8 ביולי 1939 נפתח קורס של ההגנה שמטרתו הייתה להכשיר אנשים לליווי אוניות מעפילים והורדת מעפילים ביישובי החוף.

פתיחת קורס ימי ראשון, "קורס מפקדי סירות", בינואר 1943. הרקע לכך היה הצורך בקאדרים ימיים למטרות ההעפלה, שצפויה הייתה להתחדש עם תום מלחמת העולם השנייה. 

בקיץ 1943 אחרי הקורס השני, הושג הסכם בין המוסד לעלייה ב' לבין פיקוד העליון של "ההגנה", לפיו ימאי הפלמ"ח יעמדו בשעת הצורך לרשות המוסד, שמצדו קיבל לממן את האימונים. במקביל, מבין אנשי הפלמ"ח הימאים, בלטו כאלה שביקשו להקדיש את כל זמנם למקצוע הימי ובשלהי 1943 הבשילו התנאים להקמת יחידה ימית תחת פיקודו של זלמן פרח, כמחלקה בפלוגת המטה של הפלמ"ח, פלוגה ז'.

במקום ניצב עוגן שיצרה האומנית יעל ארצי ולידו אבן עליו כתוב "עוגן הפלי"ם – אתר הנצחה".

קיסריה2.png

רעננה - מחנה אריה, אבן הנצחה למחנה העולים

רעננה, מחנה העולים "מחנה אריה"
רעננה3.png

מעפילי קפריסין שהגיעו עם העפלתם ארצה, פוזרו בין ארבעה מוקדים: רעננה, צריפין, פרדס חנה וחדרה. למחנה הגדול ביותר ברעננה הופנו עשרות אלפי אנשים, מתוכם אלפים נותרו להתגורר בעיר. המחנה שימש כבית ראשון בארץ לכל אותם מעפילים..
במחנה היו בתחילה מספר מבנים ששימשו את חיל האוויר הבריטי שלהם היה שדה תעופה קרוב. עם סיום המלחמה נרכשה הקרקע (חמישה דונם) על ידי משפחת סניור מדרום אפריקה, שתרמה את השטח לסוכנות היהודית בתנאי שיבנו במקום מחנה לעולים. המחנה נקרא בשעתו 'קרית אריה' על שם אריה, בנה של המשפחה שנפל בהיותו טייס קרב במלחמת העולם השנייה.


במחנה היו מספר צריפים ובניינים, אך בעיקר אוהלים. המטבח היה משותף ומרכזי, ובמקום נפתח גן ילדים לילדי העולים. בסתיו 1947 הגיעו העולים הראשונים למחנה שבקצה המערבי שלו הוקם מגדל מים אשר סיפק את צרכי המחנה, ונותר על כנו עד היום, שריד אחרון למקום בו היה מחנה העולים ואשר בו נבטו ניצני החיים הישראליים החדשים.

מחנה העולים המשיך להיות ביתם הראשון בארץ של עולים שהמשיכו להגיע. עוד ועוד באו מאירופה, מארצות ערב, טורקיה וצפון אפריקה – כך עד סוף שנות השישים, כאשר טרקטורים הרסו את שאריות המחנה.

רעננה1.png
רעננה4.png

​​ב 11.10.2018 נחנך במעמד ראש העיר רעננה ושגרירת קפריסין בישראל שלט הנצחה עליו רשום "מחנה עולים רעננה". השלט הוקם בשיתוף פעולה של עירית רעננה וארגון מעפילי קפריסין, זאת במסגרת אירועי שנת ה 70 למדינת ישראל.​​​

רעננה5.jpg

שדות ים, אנדרטת הפלי"ם

שדות ים, אנדרטת הפלי"ם

בחוף הים, בקצה רחבת בית הסירות במרכז הימי, ניצבת אנדרטת הפלי"ם. זהו פסל מתכת מופשט בראש גל אבני כורכר, הבנוי בקונסטרוקציות סימטריות ונראה כעמדה המשקיפה אל הים. במרכזו שני תופים המופנים זה אל זה ויוצרים מעין תיבת תהודה הכולאת בתוכה את רחש הגלים.

סמוך לפסל ניצב בית סירות המעוצב כספינה גדולת מימדים, ובכניסה ל"גשר הספינה" לוח כתום ובו
סיפור הפלוגה הימית ופעולותיה.
הפלוגה הימית - הפלי"ם הייתה הזרוע הצבאית הימית של הפלמ"ח ,שהיה הכוח הצבאי הסדיר של "ההגנה"; בארץ ישראל בשנים 1948-1941. פעילותה של הפלוגה הימית (פלוגה י' של הפלמ"ח) התמקדה 
בהעפלה ובביצוע פעולות חבלה ימית כנגד הצי הבריטי, אך אנשיה השתתפו גם בלחימה היבשתית. בשנים 1948-1945 התמקדה הפלוגה בהעלאת מעפילים לארץ-ישראל ובמאבק הצבאי נגד הבריטים.
בשיאה כללה הפלוגה הימית כ-370 איש, מהם כ-250 בוגרי עשרה קורסים למפקדי סירות וכ-100 בוגרי חמישה קורסי חובלים. קורסי הפלי"ם נערכו בשדות ים ולכן הועמדה האנדרטה בשטח זה.

תל אביב - גן לונדון, אנדרטת ההעפלה

תל אביב - גן לונדון - אנדרטת ההעפלה
תל אביב לונדון1.png
תל אביב גן לונדון

אנדרטה לזיכרון מפעל ההעפלה נמצאת בגן לונדון סמוך לרחוב בוגרשוב וצופה אל

הטיילת שלחוף ימה של תל אביב.​
מול חוף זה התרחש אחד מארועי ההעפלה בשנים שלפני קום המדינה, האוניה 'טייגר היל', שהייתה אוניית המעפילים האחרונה שהגיעה לארץ לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, ב 2.9.1939 עלתה על שרטון מול חוף הים הסמוך לגן לאחר שסירת משטרה בריטית פתחה עליה באש, ממנה נהרגו שני מעפילים. 400 מן העולים הגיעו בשלום לחוף ונקלטו על-ידי תושבי העיר שהצטופפו על החוף כדי להגיש עזרה. בינתיים הגיעו שוטרים בריטים שפיזרו את ההתקהלות והעבירו את המעפילים שנותרו למחנה המעצר בסרפנד (צריפין).

בעברו נקרא המקום 'גן לונדון' והוא הוקדש לעיר לונדון, כהוקרה על עמידתה בהפצצות הגרמניות במהלך הבליץ. באוקטובר 944. נפתח הגן מחדש, מתוכנן ומעוצב כאתר הנצחה להעפלה, לכבודם של אלפי המעפילים שהגיעו ארצה ונעצרו כעולים אי–לגליים בידי הבריטים בשנות המנדט הבריטי.

תל אביב לונדון2.png

בגן ניצבת האנדרטה בדמות ספינת מעפילים, ועליה חרותים שמות אוניות ההעפלה וכן מוטבעים הסברים ורשמים לצד תמונות אודות ההיסטוריה של ההעפלה ותלאות הדרך של המעפילים וספינותיהם. האוניות נטועות בגן ומסמלות את היטמעות המעפילים בארץ. הן בנויות מבטון ומחופות באלומיניום יצוק.

האנדרטה מעוצבת בדמות נחשול מים גדול המסתער קדימה, ממהר להגיע בכוח אל החוף. בנוסף, מוצב קיר הנצחה עשוי מאלומיניום יצוק מורכב משישה לוחות –עליהם מוטבעים שמות כל ספינות המעפילים.

אדריכל הגן הוא ברוס לוין ומעצב האנדרטה הוא אליאב נחליאלי. הגן הוקם בתרומתם של סר רונלד כהן וליידי שרון הראל כהן, לזכרו של האב מיכאל כהן.

תל אביב לונדון3.png
תל אביב - אנדרטת כ"ג יורדי הסירה

תל אביב, אנדרטה לכ"ג יורדי הסירה

תל אביב כג1.png

עשרים ושלושה לוחמי ההגנה, יחד עם קצין בריטי, יצאו בכ"א באייר תש"א (18.5.1941), בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, מנמל חיפה בסירה "ארי הים". מטרתם הייתה לבצע פעולת חבלה בבתי הזיקוק בטריפולי שבלבנון. הלוחמים מעולם לא הגיעו ליעדם, וגורלם נותר עלום עד היום.

תל אביב כג2.png

האנדרטה לזכר כ"ג יורדי הסירה בתל אביב נמצאת בגינה מטופחת בשיכון למד בין רחוב יהודה בורלא ודרך נמיר. בפתח הכניסות שלטי ברזל עליהם כתוב: לזכר כ"ג יורדי הסירה, תש"א, 1941.

במרכז הגינה נמצא לוח שיש עליו מופיעים שמות כ"ג יורדי הסירה ומייג'ור אנטוני פאלמר שסופח אליהם מטעם השלטונות הבריטים.

על הלוח חקוק:

”גל-עד לכ"ג יורדי הסירה, חברי ההגנה חלוצי הימאות העברית הלוחמת, מראשוני הפלמ"ח אשר יצאו בשליחות העם להכות באוייב הנאצי בחופי טריפולי שבלבנון. ביום כ"א באייר תש"א, 18/5/1941, הפליגו לדרכם האחרונה ממנה לא חזרו.”

תל אביב כג3.png

תל אביב, אתר הנצחת האונייה אלטלנה

בהכנה...

תל אביב, לוח הנצחת הספינה פאריטה

בהכנה...

בהכנה...

באקולי, המוזיאון בוילה סקאלרה

בוקה ד

bottom of page