סיפור ההפלגה:

הספינה Setti Frateli שהייתה מפרשית עשויה עץ בעלת שלושה תרנים, נרכשה באיטליה והוכנה למשימתה בנמל לה-ספציה, מערב איטליה במהלך נובמבר-דצמבר 1947. משם שטה לחוף ליד בנדול בסמוך למרסי, צרפת ושם בוצעה העלאת המעפילים.

ב- 7 בפברואר 1948 עלו על הספינה באמצעות סירות גומי 699 מעפילים, בהם 180 איש מצפון אפריקה וכ 280 צעירים שנשבעו אמונים להגנה במחנות עקורים בגרמניה. למחרת ב 8.2.1948 לפנות בוקר יצאה לדרכה.

ההפלגה באמצע החורף הייתה מלווה בסערות קשות ובתקלת מנוע ממושכת. באחת הסערות בהיותה במפרץ שומם באי סקרפנטו עגנה הספינה ונצבעה באדום. גם אחד מתרניה הורד כל זאת כדי לחמוק מעיניהן הבולשות של אוניות הצי הבריטי ומטוסי הסיור. בעת סערה קשה נוספת נאלצה הספינה לעגון 48 שעות במסתור בסמוך לכף אנדריאס בקפריסין. המנוע הפסיק לעבוד ובמשך 24 שעות שטה בעזרת המפרשים עד לתיקון המנוע. תנאי ההפלגה הקשים ערערו את ביטחונם של המעפילים. מטוסי סיור בריטיים גילו את הספינה ב 19 בפברואר עם התקרבה לארץ. למחרת נצמדו אליה שלש משחתות בריטיות. ההוראות מהארץ, על פי המדינות הנוהגת בזמן זה וגם בשל המצאם של 141 ילדים על הספינה, היו לא להתנגד בכח להשתלטות הבריטים על הספינה. על פי הסכם עם הבריטים הספינה המשיכה להפליג באותו יום באופן עצמאי עד למרחק 3 מייל מנמל חיפה, שם עלה צוות בריטי על הספינה והכניסה לנמל. המעפילים גורשו לקפריסין, רובם למחנה חורף 63.

כינוי הספינה במוסד לעליה ב' היה 'הזיבלה' ( שם מקורי Sette Fratelli). לפני הפלגתה תחת השם 'לקוממיות' לקחה הספינה חלק בהפלגת מעפילים אחרת כאשר הובילה את מעפילי 'כ"ט בנובמבר' מחוף צרפת לספינה 'כ"ט בנובמבר' שעגנה במפרץ באי קורסיקה.

​

כתבה: סנונית שהם

​

מקורות:

ראובן אהרוני, מטות התורן: ספינות ההעפלה והרכש לאחר מלחמת העולם השנייה. המרכז לתולדות כח המגן ע"ש ישראל גלילי, 1997.

דב בן-ישי, עורך, אוניות העפלה בלתי לגאליות: התקופה השלישית - מצגת

דוד שערי, גירוש קפריסין 1948-1946. אוניברסיטת תל אביב, ההסתדרות הציונית העולמית, 1981.