סיפור ההפלגה:

הספינה ‘יגור’ הייתה אניית משא טורקית בעלת מנוע אחד שנקראה Segolem . הספינה נקנתה על ידי אנשי המוסד לעליה ב' ועבודות להכנתה נערכו במרסי .שם הספינה הוסב ל’יגור’ בעקבות "השבת השחורה" לאחר שהספינה נתגלתה על ידי מטוסים בריטיים.

המעפילים: 754 שורדי שואה, פרט לקבוצת יהודים בריטיים מגיעים מאורגנים בקבוצות ציוניות לאחר ששהו במחנות פליטים בגרמניה ובמחנות בצרפת.

הספינה ‘יגור’ יצאה מנמל לה סיוטה, צרפת ב 29 ליולי 1946. העלאת המעפילים לספינה הייתה בידיעת השלטונות הצרפתיים. הספינה הייתה תקועה במזח בגלל רוח צפונית חזקה ונדרשה לסיוע גוררת כדי לצאת אל הים. על פי התוכנית המקורית הייתה ‘יגור’ צריכה להעביר את נוסעיה לספינה 'הנרייטה סאלד' שיצאה מיוון. התוכנית לא התבצעה. מכשיר הקשר של הספינה התקלקל מיד עם ההפלגה, והמשדר לא עבד בצורה תקינה ולמנהלי הספינה לא היה קשר עם המוסדות בארץ ולא עם המרכז בצרפת.

הספינה הפליגה דרומית לסיציליה, פלופונז, כנראה צפונית לכרתים, ראש הנקרה, חיפה. בדרך נתקלה בשרטונים והספינה כמעט נתקעה באחד מהם. ב 11 לאוגוסט מגלה מטוס סיור בריטי את הספינה צפונית לראש הנקרה ועוד באותו יום מנסה משחתת בריטית לגרור את הספינה ללא הצלחה והספינה מגיעה לחיפה ב 12 לאוגוסט. יום שלם הספינה עוגנת מחוץ לנמל וב 13.8.46 ב 02:00 הספינה נגררת על ידי משחתת בריטית לנמל חיפה.

מיד החל מאבק בין המעפילים לחיילים הבריטיים שהציפו את פנים הספינה במים. בסופו של המאבק הועברו המעפילים (למעט חולים ונשים הרות) למשחתת הבריטית 'אמפייר ריוול' ותוך 24 שעות הגיעו ב14.8.1946 לנמל פמגוסטה שבקפריסין. היות והמים היו רדודים, המעפילים הועברו באסדות לנמל ומשם נלקחו למחנה אהלים 55 (מחנה קיץ) צפונית לפמגוסטה.

ביציאתם לדרך, היו המעפילים מודעים לעובדה שאין להם אישורים ( סרטיפיקטים) להכנס לפלסטינה, וידעו שיאסרו לתקופה בעתלית, אך היו נחושים להגיע לחופי הארץ.

בינתיים, במהלך המסע שלהם, ב 8 לאוגוסט, היות ומחנה עתלית היה מלא עד אפס מקום, ובשל פעולות המרי העברי בארץ ישראל כנגד הבריטים הוחלט על ידי ממשלת בריטניה להעביר את המעפילים הבלתי לגאליים למחנות מעצר בקפריסין. כך סברו הבריטים, יופסק זרם העלייה לארץ.מבצע ראשון זה של גירוש המעפילים לקפריסין ששם הקוד שלו היה 'איגלו' הוחל על 2684 מעפילים בארבע ספינות. הראשונה שבהן הייתה הספינה ‘יגור’. בכך החלו תולדותיהם של מחנות הגירוש בקפריסין.

בינתיים בארץ, החלה מחאה עם הייוודע כוונת הבריטיים להעביר את הפליטים למחנות מעצר בקפריסין. ב 12/8 הטילו הבריטים עוצר באזור חיפה. תנועות הנוער התארגנו והלכו, על אף העוצר, מהכרמל לכיוון הנמל. בהדר, עצר טנק את בני הנוער, חייל בריטי נבהל וירה לעבר המוחים. נהרגו שלושה ישראלים: אביגיל ויינברנד בת 19, מאיר (אמיל) מלץ בן 30 וזאב כרמי, נער בן 16.

​

כתבה: ורדה מידר

מקורות:

ראובן אהרוני, מטות התורן: ספינות ההעפלה והרכש לאחר מלחמת העולם השנייה. המרכז לתולדות כח המגן ע"ש ישראל גלילי, 1997.

נחום בוגנר, ספינות המרי: ההעפלה 1948-1946. משרד הביטחון ההוצאה לאור, המרכז לתולדות כח המגן ע"ש ישראל גלילי, 1993.

דוד שערי, גירוש קפריסין 1948-1946. אוניברסיטת תל אביב, ההסתדרות הציונית העולמית, 1981.​