סיפור ההפלגה:

ספינת המעפילים 'טירת צבי' (Rina vivara בשמה המקורי) נקראה על-שמו של קיבוץ 'טירת צבי' בבקעת בית-שאן, שהדף בקרב קשה התקפה של 'צבא ההצלה' הערבי ב- 16 בפברואר 1948. הספינה הפליגה ב- 3 באפריל 1948 מנמל פורמיה שבמפרץ גאטה (Gaeta), איטליה, עם 798 מעפילים, בגילאים שונים, ביניהם 70ילדים ותינוקות. ההעלאה לספינה בוצעה בשני שלבים. בלילה הראשון הועלו 400 איש. הספינה נאלצה לעזוב להצטייד במזון ולחזור למחרת בלילה כדי להעמיס את שאר האנשים.

הספינה הפליגה בים סוער ללא ציוד ניווט, משקפות ומפות. רב החובל לא ידע את המסלול אלא רק נקודות ציון על החוף. מיד לאחר הפלגת הספינה מנמל ההעלאה, עוד טרם שהגיעה למיצר מסינה, היא התעכבה פעמיים לצורך תיקון תקלות. לאחר שעברה את המיצר, פנתה לכיוון כרתים. לאחר חמישה ימי מסע ב- 8 באפריל 1948 היא נקלעה לסערה קשה באזור כרתים ונאלצה להתעכב יומיים באי סאריה (מצפון לאי סקרפנטו) לצורך תיקון תקלות טכניות - תיקון משאבת האוויר שהתקלקלה ובהמתנה לשיפור במזג האוויר החורפי הקשה.

ב- 10 באפריל, לאחר שמזג האוויר השתפר, הפליגה הספינה. לאחר מספר שעות הפלגה, הודיע רב החובל כי איננו יודע את מיקומו המדויק. אנשי הפלי"ם על הספינה, שהיו בוגרי קורס חובלים בחיפה, הצליחו בעזרת מדידות שעשו לאתר את מיקום הספינה. ב- 12 באפריל 1948 גילה אותה מטוס סיור בריטי כ- 50 מייל מחופי הארץ, וכעבור שעות אחדות התלוו אליה שלוש משחתות. הספינה לא גילתה התנגדות והבריטים השתלטו עליה רק לאחר כניסתה לנמל חיפה ב- 12 לאפריל 1948.

למחרת גורשו המעפילים לקפריסין.

​

כתבה: סנונית שהם

​

מקורות:

ראובן אהרוני, מטות התורן: ספינות ההעפלה והרכש לאחר מלחמת העולם השנייה. המרכז לתולדות כח המגן ע"ש ישראל גלילי, 1997.

דב בן-ישי, עורך, אוניות העפלה בלתי לגאליות: התקופה השלישית - מצגת

דוד שערי, גירוש קפריסין 1948-1946. אוניברסיטת תל אביב, ההסתדרות הציונית העולמית, 1981.