סיפור ההפלגה:

הספינה 'אף על פי כן' הייתה ספינת ברזל קטנה שנבנתה בקנדה ב- 1941 ושמשה במלחמת העולם השנייה כנחתת טנקים בצבא הבריטי והשתתפה בפלישת בעלות הברית לצפון אפריקה לצורך בלימת התקדמותו של רומל, ולאחר המלחמה כספינת מסע באיטליה ושמה היה Michael Parma. שם נרכשה ב1946 על ידי המוסד לעליה ב'.

הספינה הפליגה ממפרץ גאטה שליד העיירה פורמיה שבדרום איטליה ב 15.9.1947, כחודשיים לאחר פרשת 'אקסודוס' שבהם לא יצאו ספינות חודשה ההעפלה באמצעות ספינה זו ומכאן שמה 'אף על פי כן'. על הספינה 434 מעפילים, רובם יוצאי פולין, כולם צעירים בגילאי 30-19 המאורגנים בתנועות נוער. לא היו ילדים על הספינה.

המסלול שתוכנן לספינה היה – דרומה לכיוון חופי צפון אפריקה ועד מצרים ומשם פנייה צפונה לארץ ישראל כשיעד הנחיתה הוא חוף ניצנים. הספינה נצבעה מחדש והפליגה במסווה של ספינת סוחר ערבית בשם Farida.

כשהתקרבו לחופי מצרים הוחמרו אמצעי הזהירות ואיש מהמעפילים לא הורשה לעלות לסיפון.

למרות מאמציהם גילה ב26 לספטמבר מטוס סיור בריטי את הספינה בהיותה כ20 מייל מפורט סעיד. לקראת ערב קרבו אליה שתי משחתות בריטיות. משנתגלו הורשו הנוסעים לעלות לסיפון, הדגל הלאומי הונף, ושלט עם השם העברי הועלה. כשהגיעו לתחום המים הטריטוריאליים של ישראל תבעו הבריטים מ'אף על פי כן' לעצור ולאפשר לצוות חיילים לעלות על סיפונה. המלווה יהושע רביד שעמד על גשר הפיקוד החליט לתקוף ראשון והתנגש במשחתת שניסתה לחסום את הספינה. מכח ההתנגשות שותק אחד ממנועיה והספינה החלה להסתובב במעגל עד שבקושי הצליחו לייצבה. המשחתות סבבו את הספינה, התיזו עליה סילוני מים וצוות השתלטות בריטי עלה על הספינה תוך יריות מנשק קל.

כתוצאה מכך נהרג המעפיל נח גולדפרב בן 25 ותשעה אנשים נפצעו. למרות מאמציהם הבריטים השתלטו על הספינה וגררו אותה לנמל חיפה. משם הועברו מעפיליה לקפריסין. הייתה זו הספינה האחרונה שבה קיימו המעפילים התנגדות נמרצת. לטענת מלווי הספינה קיבלו הבריטים סיוע בזיהוי מלווים ישראלים מבחורה בשם בטי פידלר, בתו החורגת של קצין משטרה בריטי בארץ שנטמעה בין המעפילים.

לאחר עזיבת הבריטים הושמשה האנייה וצורפה אל שייטת הנחתות של חיל הים, ושימשה בחיל הים, עד להוצאתה משרות ב- 1958. ב- 1969 הוצבה הספינה 'אף על פי כן' במוזיאון ההעפלה וחיל הים.