מעפילים - בנו את הארץ, בונים את הזיכרון
"שורות המגינים בקפריסין תרמו למלחמת השחרור לפחות אוגדה" יואש צידון (צ'אטו)
עַל אֵם הַדֶּרֶךְ עֵץ עָמַד, עָמַד נוֹפֵל־אַפַּיִם.
כָּבַשׁ בּוֹ רֹאשׁ אֲבִי-אִמְּךָ, פָּנָיו לִירוּשָׁלַיִם.
נָשָׂא בִּבְכִי תְּפִלַּת מִנְחָה, עִם אֱלוֹהָיו בִּשְׁנַיִם.
עַל אֵם הַדֶּרֶךְ עֵץ נִכְרַת, נִכְרַת וַיְהִי לְתֹרֶן...
הַס, יֶלֶד. הַסְּפִינָה עַל צַד כּוֹרְעָה, נוֹשֶׁקֶת מַיִם.כּוֹרַעַת הַסְּפִינָה עַל צַד, עוֹלָה שְׁלוּפַת צִפֹּרֶן!
שורות המגינים

שמירה על הסדר בעת ביקור גולדה מאיר במחנות.
מימין מקדימה, משה קליין ("אילן") מפקד במחנות הקיץ ואידל דרכסלר, מפקד המחנות.
מקור: ארכיון בית הפלמ"ח - אוסף משה קליין, עיבוד וצבע: קליפסול
הקדמה
מחנות המעצר בקפריסין הוקמו על ידי שלטונות המנדט הבריטי באוגוסט 1946 כדי לכלוא בהם מעפילים יהודים שניסו לעלות לארץ ישראל באופן בלתי-לגאלי. עשרות אלפי יהודים, רובם ניצולי שואה, נכלאו במחנות אלה בתנאים קשים. מתוך הבנה כי שהיית המעפילים במחנות היא זמנית ונועדה להכשירם לעלייה, ההגנה והפלמ"ח שלחו שליחים חשאיים כדי לארגן אותם ולהכין אותם לקראת העלייה והשתלבות במלחמת העצמאות. עבור המעפילים, כמעט כולם ניצולי שואה טריים, קפריסין הייתה התחנה האחרונה לפני הגשמת החלום הציוני. אולם, שהייתם שם לא הייתה רק המתנה פסיבית. בצל המעצר הבריטי, הוקם בחשאי ארגון פנים-מחנאי שנקרא "שורות המגינים", שהיווה זרוע של ההגנה והפלמ"ח. תפקידו היה להכין את הצעירים לעלייה, לגבש אותם חברתית וצבאית, ולשמור על רוח לחימה ותקווה.
הקמת "שורות המגינים"
לאחר פריצת מלחמת העולם השנייה וסיום השואה, גברו גלי העלייה הבלתי-לגאלית לארץ ישראל. עם זאת, הבריטים הגבירו את מאמצי ההרתעה, ובאוגוסט 1946 החליטו לגרש את המעפילים שנתפסו למחנות מעצר בקפריסין. בתחילה, היהודים מצאו את עצמם במחנות חדשים, מנותקים ממשפחותיהם, בתנאים קשים. ההנהגה בארץ, ובראשה ההגנה והפלמ"ח, הבינו כי עליהם להגיע אל המעפילים ולהעניק להם מענה ארגוני. כבר בשלב מוקדם החלו אנשי פלי"ם (הפלוגה הימית של הפלמ"ח) בהובלת אריה קפלן ("קיפי") מפקד ה"הנרייטה סאלד" עם נוספים שנעצרו יחד עם ספינותיהם, לארגן פעולות הגנה וחינוך.
הארגון המתהווה קיבל את השם "שורות המגינים" בידי יואש צידון גדעוני (אלחוטן) "כנסת ישראל", שדאג לקשר רציף עם הארץ וגייס ולהמשך ההדרכות מספר סיירי הגדוד הרביעי של הפלמ"ח שהצטרפו למגורשי הספינה "שבתאי לוזינסקי". ההחלטה למסד את הפעילות התקבלה בעקבות עצתו של ישראל גלילי ליגאל אלון, והוצאה לפועל על ידי מטה הפלמ"ח והגדוד הרביעי בפיקוד יוסף טבנקין. כך נשלחה לקפריסין באמצע 1947 משלחת הפלמ"ח הראשונה, שהייתה אחראית על ההכשרה.. התוכנית הייתה להקים כוח הגנה עצמאי, המורכב ממתנדבים מתוך המעפילים עצמם, שיהיה כפוף להוראות ארגון ההגנה בארץ.

הליכת קורה ביום ספורט - מקור: ארכיון בית הפלמ"ח, עיבוד וצבע: קליפסול

הטלת רימון באימון מתקדם - מקור בית הפלמ"ח, עיבוד וצבע - קליפסול
מטרות ופעולות הארגון
"שורות המגינים" פעל במספר מישורים:
1. אימונים צבאיים והכשרת לוחמים: זו הייתה המטרה העליונה. בפיקודם של שליחי הפלמ"ח, עברו מאות צעירים הכשרה צבאית בסיסית. האימונים התקיימו בחשאיות מוחלטת, והשתמשו בשיטות יצירתיות כדי להימנע מגילוי מצד הבריטים. הפעילות כללה:
-
תרגילי סדר (ת"ס): משמעת צבאית וארגונית.
-
ספורט שימושי (ס"ש): אימוני כושר קרבי.
-
קרב פנים אל פנים: לוחמת מגע קרוב.
-
יסודות שדאות: כישורי הישרדות בשטח.
-
אימונים בנשק: פירוק והרכבה, ירי בסימולטור ובהמשך ירי חי בתוך מנהרות.
-
קורס העפלה: קורס מתקדם לבריחה מהמחנות דרך מנהרות ודרך גדרות.
-
האימונים הכשירו את הצעירים להשתתפות במלחמת העצמאות בכל שלביה.
2. הברחת מעפילים לארץ: אחד המבצעים המרשימים והנועזים ביותר של "שורות המגינים" היה ניהול מפעל המנהרות. במשך כשנה וחצי, בין קיץ 1947 לראשית 1949, נחפרו בחשאיות שבע מנהרות שונות מתחת לגדרות המחנות, שתיים התגלו ודרך החמש האחרות הצליחו לברוח מאות רבות של מעפילים. מאות רבות נוספות הוברחו דרך הגדרות במבצעי חיתוך וזחילה והגיעו לישראל בסירת הפלמ"ח "כריש" (המיוחדת"). רבים נוספים יצאו עם תיעוד מזויף שהוכן במעבדת תיעוד שהוקמה במחנה. בהברחות אלו העלו לארץ מפקדים ובעלי תפקידים חיוניים כמו גם לוחמים רבים מהמצטיינים שבמתאמנים, שרבים מהם גם שימשו כמדריכים במסגרת עד שעלו . כולם השתלבו מיד בכוחות הלוחמים. בסך הכל תרמו "שורות המגינים" לקרבות מלחמת העצמאות בתקופה הקריטית מעל 4000 לוחמים - היקף של אוגדה. מרביתם הוברחו מהמחנות.
3. שמירת הסדר הפנימי במחנות: נוכחות הבריטים במחנות הייתה מוגבלת, והסדר הפנימי היה בידי העצורים. "שורות המגינים" מילא תפקיד זה, ומנע עימותים פנימיים.
4. פעילות חברתית, תרבותית וחינוכית: מעבר לאימונים, שליחי הפלמ"ח במחנות תרמו רבות לחיים התרבותיים והחברתיים. הם הקימו פעילות גדנ"ע, ופעילויות הווי ומורשת ברוח הפלמ"ח. פעולות אלה תרמו באופן משמעותי לשמירה על המורל של המעפילים, והכינו אותם לקראת השתלבותם בחברה הישראלית עם עלייתם.

טיפוס על חבל ביום ספורט - מקור: ארכיון בית הפלמ"ח, עיבוד וצבע: קליפסול

הדגמת ג'ודו ביום ספורט - מדריך הפלמ"ח עוזי נמירובסקי
מקור: ארכיון בית הפלמ"ח, עיבוד וצבע: קליפסול

אימון זחילה לפריצת גדרות בקורס מדריכים מתקדם
מקור: ארכיון בית הפלמ"ח, עיבוד וצבע: קליפסול

חפירת מנהרת מילוט מהמחנה - מקור: ארכיון בית הפלמ"ח, עיבוד וצבע: קליפסול
התפתחות הארגון וסופו
"שורות המגינים" החל כיוזמה של אנשי פלי"ם בודדים, והתמסד בהדרגה לכדי ארגון מחתרתי שלם. באוקטובר 1947 הוחלפו מרבית חברי משלחת הפלמ"ח במשלחת מורחבת וחזרו לקרבות.
בראשית 1948 הגיעו לקפריסין 15,500 מעפילי ה"פאנים", והכפילו את אוכלוסיית המחנות ליותר מ-30,000 איש. הגידול המסיבי דרש הרחבה של פעולות "שורות המגינים" וגיוס כוח אדם נוסף. בתחילת 1948 הוגברה הכשרת לוחמים לצה"ל והמאמץ להברחתם מהמחנות.
באוקטובר 1948, אחרי פירוק הפלמ"ח, עברה האחריות על מחנות קפריסין לידי צה"ל. הלוחמים שהוכשרו בקפריסין, עלו במשך התקופה והשתלבו במהירות בקרבות מלחמת העצמאות. הם היוו חלק עצום מהכוח הלוחם של צה"ל, ובלטו בגבורתם ובנחישותם. יחד עם לוחמי גיוס חוץ לארץ (גח"ל), היוו כמחצית מהכוח הלוחם לקראת סוף המלחמה. בסך בכל התאמנו במסגרת מעל 11000 צעירים. סיפורם של לוחמי "שורות המגינים" הוא עדות מופלאה לגיוס כוחות יצירתי, חתירה למטרה והפיכת קשיי המעצר לכוח מניע לקראת בניית המדינה.
כתב: אמיר רוגל
תמונות וארכיונים
אתר מוזיאון הפלמ"ח מכיל אוצר תמונות עצום. התמונות ממחנות קפריסין מנציחות את חיי היומיום במחנות, את תנאי המגורים, את פעילויות התרבות והחינוך, ואת האימונים והצעירים שהוכשרו ללחימה.
מפעל המנהרות במחנה המעצר בקפריסין, באתר הפלמ"ח
מחנות המעצר בקפריסין – אלבום תצלומים מעזבון צבי בולר, באתר ביתמונה – נדב מן
מקורות והרחבות
ארכיון בית הפלמ"ח, אתר הפלי"ם ההעפלה והרכש, ארכיון צה"ל (עדויות מפקדים), בנתיבי העפלה,





