מעפילים - בנו את הארץ, בונים את הזיכרון
"שורות המגינים בקפריסין תרמו למלחמת השחרור לפחות אוגדה" יואש צידון (צ'אטו)
עַל אֵם הַדֶּרֶךְ עֵץ עָמַד, עָמַד נוֹפֵל־אַפַּיִם.
כָּבַשׁ בּוֹ רֹאשׁ אֲבִי-אִמְּךָ, פָּנָיו לִירוּשָׁלַיִם.
נָשָׂא בִּבְכִי תְּפִלַּת מִנְחָה, עִם אֱלוֹהָיו בִּשְׁנַיִם.
עַל אֵם הַדֶּרֶךְ עֵץ נִכְרַת, נִכְרַת וַיְהִי לְתֹרֶן...
הַס, יֶלֶד. הַסְּפִינָה עַל צַד כּוֹרְעָה, נוֹשֶׁקֶת מַיִם.כּוֹרַעַת הַסְּפִינָה עַל צַד, עוֹלָה שְׁלוּפַת צִפֹּרֶן!
מי היו המעפילים
סך הכל שהו במהלך השנים 1949-1946 במחנות המעצר 52,200 פליטי מלחמה ושואה יהודים. ביניהם 8,000 ילדים בגילאי ,17-6 מתוכם 6,000 היו יתומי שואה. 64% ממעפילי קפריסין היו צעירים בני 35-19; 16% היו נערים בני .18-13 רובם הגדול של המעפילים, כ 60% עברו את מחנות העקורים באירופה לפני עלייתם על ספינות ההעפלה לארץ ישראל. חלק אחר - מעפילי האוניות 'גאולה', 'מדינת היהודים', 'עצמאות', 'קיבוץ גלויות' ו'בונים ולוחמים' סך של 18,600 מעפילי רומניה ו 1,400 מעפילים מבולגריה הגיעו ישירות מביתם, מאיזורים שניצלו מגורל ההשמדה בימי בשואה

מוצא המעפילים:
-
35% פליטים מפולין – רובם צעירים ובעלי השכלה דלה.
-
45% פליטים מרומניה וטרנסילבניה – מגוון של גילאים והשכלה, כולל משפחות שלמות.
-
7.5% מהונגריה
-
1,500 מצפון אפריקה – מחסום שפה עם האחרים, רוכזו במחנה 55.
-
1,500 מבולגריה.
הקבוצה הגדולה והדומיננטית היו יוצאי פולין והם היוו את רב הממסד במחנות. הגעת אוניות הפאנים בינואר 1948 עם כ 15,000 מעפילים שינתה את ההרכב הדמוגרפי ויוצאי רומניה היו עתה הרב. אם כי את התפקידים הציבוריים במחנות המשיכו למלא גם עתה יוצאי פולין. באוניות אלה הגיעו משפחות שלמות, כולל קשישים וילדים - 23% מהם ילדים ועוד 4% תינוקות.
מספר בעלי המקצועות החופשיים בקרב המעפילים היה קטן, זאת בשל שנות המלחמה והיות רבים מהם צעירים מאוד. יוצאי דופן היו הרופאים שמספרם היה יחסית גדול יותר. זאת, הן משום שמארגני ההעפלה דאגו לליווי של צוות רפואי בכל אוניה ובנוסף, בקרב העלייה מרומניה היו גם רופאים רבים. כך הגיעו באוניות 'גאולה' ו'מדינת היהודים' 13 רופאים ובאוניות הפאנים 49 רופאים. בינואר 1948 שהו במחנות 68 רופאים מעפילים. מצד שני היה מחסור חמור במורים, שכן האינטליגנציה היהודית הייתה מהקורבנות הראשונים בתהליך ההשמדה של הנאצים.

באותם שנתיים ומחצה של קיום המחנות בקפריסין התקיימו במקום חתונות רבות, במיוחד חתונות של נשים צעירות מאוד ונולדו מעל 2,200 תינוקות.

בתקופה זו נפטרו 163 עצורים, 113 מהם תינוקות, שנקברו בבית קברות בעיירה מרגו שליד ניקוסיה. ב-1970 הועלו עצמותיהם ארצה במבצע מיוחד ונטמנו בבית הקברות בחיפה.







