סיפור ההפלגה:

פרשת 'הפאנים' היא "העדות המרשימה ביותר ליכולת התכנונית, האדמיניסטרטיבית, והמבצעית, שפיתח המוסד לעליה ב' לאורך שנות פעילותו" (אתר הפלי"ם).

ה'פאנים' היו שתי אוניות משא – Pan York ו-Pan Crescent, שנרכשו באביב 1947 מהיהודי (ידיד אישי של חיים ויצמן) סם "מלך הבננות" זמוריי, על-ידי איש המוסד לעליה ב' בארה"ב זאב שינד (דני) (לימים יו"ר מועצת המנהלים של חברת צים בארה"ב), באמצעות חברת קשבבעלות היהודי האמריקאי פול שולמן (לימים מפקד חיל הים). את המשא ומתן עם השלטונות ברומניה ניהלו נציגי המוסד שם, ובראשם משה אוורבוך (אגמי) והעיתונאי יוסף קלרמן 'המשקיף'. משה סנה, שעמד באותה תקופה בראש מפעל ההעפלה מטעם הסוכנות היהודית, הגיע לבוקרשט ונפגש עם נציג הממשלה הרומנית.

האוניות הפליגו מארה"ב לים התיכון במהלך מאי 1947, עם צוותים מקצועיים אמריקנים, במתכונת הפלגה מסחרית רגילה. מכיוון שהספינות נועדו להובלת פירות, הותקנו בהן סידורי אוורור טובים יותר מאשר באניות משא רגילות, והן אפשרו לתכנן את הובלתם של 6,500 מעפילים בכל אניה. לצורך הסבתן וציודן למשימת ההעפלה נשלחה ה'פאן יורק' למרסי, והצוות האמריקני הוחלף בצוות חדש בראשותו של רב החובל גד הילב. בצוות שירתו הספרדי אסטבן הרננדורנה ('קפיטן סטיב') בתפקיד הקצין הראשון ואפרים צוק בתפקיד המכונאי הראשי. יתר אנשי הפלי"ם ונוספים היו בעיקר גולים ספרדים רפובליקנים. ה'פאן קרסנט' נשלחה לוונציה, והצוות האמריקני הוחלף בצוות איטלקי בראשותו של רב החובל יצחק (אייק) ארן-אהרונוביץ'. באוגוסט הצטרפו המלווים בפיקודם של אנשי הפלי"ם ברצ'יק מגן ב'פאן קרסנט' וניסן לויתן ב"פאן יורק".

רומניה הסכימה בינתיים לאפשר את יציאתם של 15,000 יהודים משטחה באמצעות 'הפאנים'. כמו כן, הסכימה רומניה, שעבודות הכנת האוניות יתבצעו בנמל קונסטנצה, מאחר שאי-אפשר היה להמשיך בהן בצרפת או באיטליה עקב הלחץ הבריטי. במהלך נובמבר מונה יוסי הראל למפקד ההפלגה המתוכננת. במקביל, החלו אנשי ההגנה, בראשותו של יענק'לה סלומון (ראשיד) (המג"ד הראשון של גדוד המטה של הפלמ"ח) בגיוס ובהכשרת מאות מתנדבים, חברי תנועות הנוער השונות ברומניה, לסיוע בארגון מבצע ההעפלה בסדר גודל כה עצום.

הבריטים, שעקבו אחר האוניות מאז כניסתן לים התיכון וידעו על מטרתן, הפעילו לחץ על ארה"ב, פנמה, תורכיה, ורומניה לבטל את ההפלגה. בן-גוריון והנהלת הסוכנות קיבלו את עמדת משה שרת, שיש לבטל או לדחות את ההפלגה העלולה לפגוע בהחלטת האו"ם מ-כ"ט בנובמבר. משה סנה התפטר במחאה. שאול מאירוב-אביגור, ראש המוסד לעליה ב', טען ש"הרכבת כבר יצאה מהתחנה" – ביטול או דחייה בשלב זה יגרמו סבל עצום ונזק בל ישוער לאלפי משפחות, שכבר החלו בהכנות האחרונות לקראת צאתם לדרך, שלא לדבר על החשש, ששלטונות רומניה יחזרו בהם מהסכמתם למבצע.

במהלך השבועיים לאחר מכן, תוך התעלמות מההחלטה, המשיך הצוות של יענק'לה סלומון (ראשיד) בהכנות למסע וארגן בסיוע השלטונות את הסעתם ברכבות של אלפי יהודים מכל רחבי רומניה, בעיצומו של חורף קשה ומושלג, לנמל הבולגרי בורגס – הנמל שנבחר כנמל המוצא לאחר שהרומנים דרשו במפתיע, שעליית הנוסעים לאוניות תתבצע בבולגריה. המרד הלא מוצהר בהנהגה הלאומית יצר לחץ אדיר, שאילץ את בן-גוריון והנהלת הסוכנות לסגת מהתנגדותם להפלגה.

בנמל בורגס הצטרפו למעפילים מרומניה גם 420 מעפילים צעירים מבולגריה. עם למעלה מ- 15,000 מעפילים על סיפונן (כ-2,000 יותר מהמתוכנן), הפליגו הספינות מהנמל ב-26 בדצמבר. בהיותן בלב ים, קבע להן דוד בן-גוריון שמות עבריים: 'קיבוץ גלויות' ל'פאן יורק' ו'עצמאות' ל'פאן קרסנט'.

לאור החשש לעימות אלים בין המעפילים לבריטים, החליטה ההנהגה הלאומית להגיע להבנה עם הבריטים לפיה האוניות תפלגנה לקפריסין במקום לארץ, המעפילים ירדו ללא התנגדות ויועברו למחנות המעצר, הבריטים לא יחרימו את האוניות או יעצרו את הצוותים, ויאפשרו לרבי החובלים, גד הילב ואייק ארן ולצוות מצומצם לתחזק את האוניות, שתשארנה במעצר בקפריסין. ב-31 בדצמבר 1947 עלו הבריטים על האוניות, לא חמושים על-פי ההסכם, ונטלו את הפיקוד עליהן. האוניות הגיעו למחרת לקפריסין.

לאחזקת האוניות במצב כשיר לשייט בזמן מעצרן בקפריסין סייע סוכן האוניות היווני המקומי פרודרומוס פאפאווסיליו, שהפך לדמות אגדית בשל פעולותיו למען העצורים במחנות (לימים היה לסוכן של חברת צים בקפריסין וראש אגודת הידידות ישראל-קפריסין). לאחר הקמת המדינה, ביולי 1948, הועברו ארצה בשתי האוניות רוב משוחררי המחנות בקפריסין, כ-30,000. שמה של ה'פאן יורק' הוסב ל'קיבוץ גלויות' הוסב ל'קוממיות'. האוניות המשיכו להביא עשרות אלפי עולים בגל העלייה ההמונית מנמלים באיטליה, בצרפת, וביוגוסלביה.

​

כתבה: רחל שגב-מילר (אקי)

​

מקורות:

זאב הדרי, המוסד לעלייה ב' - יומן המבצעים - פריז 1947. הוצאת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 1991.

זאב הדרי וזאב צחור, אניות או מדינה: קורות אניות המעפילים הגדולות "פאן יורק" ו"פאן-קרשנט". הוצאת הקיבוץ המאוחד ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 1981.

ניר מאור, (2025). מסע אניות הפאנים. הרצאה בכנס מעפילי אניות הפאנים (2 בינואר, 2025, בית הפלמ"ח, תל אביב).