סיפור ההפלגה:

הספינה 'י"ד חללי גשר הזיו' נקראה על שמם של 14 לוחמי הפלמ"ח שנהרגו ב'ליל הגשרים', ביוני 1946, בעת תקיפת גשר א-זיב ליד נהריה. השם הוענק לספינה לציון שנה למבצע. השם הוא וריאציה שהשתרשה לשמה המקורי כפי שהיה רשום על סיפונה העליון: 'י"ד גבורי גשר זיב'.

הספינה הייתה במקור אניית דייג בשם Bruna שהוסבה לצרכי ההעפלה במרסי והגיעה ב- 9 ביולי 1947 לנמל מיליארנו, דרומית ללה-ספציה על מנת לאסוף את המעפילים.המשטרה המקומית מנעה את הפעולה. הספינה התרחקה מהחוף אל האזור מצפון קורסיקה, שם קלטה בלב-ים את המעפילים שהועברו אליה ב- 16 ביולי 1947 ע"י ספינת העזר של המוסד לעליה ב' 'אלברטינה'. הספינה הפליגה ב-16.7.47 עם 685 מעפילים, רובם מפולין וגרמניה מיעוטם מרומניה והונגריה, ביניהם 100 תינוקות וילדים ו-34 נשים הרות. על הספינה נבנו דרגשים בקומות, שבהם שוכנו הנוסעים. במהלך ההפלגה התרחשו על סיפון הספינה שלוש לידות וגם מקרה של התאבדות מעפיל בקפיצה למים.

על פי התכנית הספינה הייתה אמורה לקלוט בלב ים את פעילי ומעפילי הספינה 'שיבת ציון' שהפליגה מחופי אלג'יריה יום קודם לכן, אך פגישה לא יצאה לפועל עקב ליקויים בתקשורת בין שתי הספינות. במהלך ההפלגה היה הים סוער מאד.

כאשר הספינה הייתה במיצר מסינה בדרום איטליה, ב- 26.7.47, היא התגלתה על ידי הצי הבריטי. שתי משחתות נצמדו לספינה

וליוו אותה בהמשך ההפלגה לנמל חיפה ומטוס סיור בריטי טס מעל.

כאשר התקרבו למים הטריטוריאליים של ארץ ישראל, הורו המשחתות לספינה לעצור. אולם הספינה המשיכה בדרכה. המשחתות התקרבו לספינה, וחיילי הצי הבריטי עלו עליה עם נשק וגז מדמיע. בינתיים חיבלו אנשי הפלי"ם ונוספים במנועים והשתיקו אותם. מראש נקבע שלא תהיה התנגדות מכיוון שהרכב האנשים בספינה הכיל ילדים ותינוקות רבים. הספינה נקשרה לאחת המשחתות וזו גררה אותה לנמל חיפה. ב- 28.7.47 הגיעה הספינה לנמל חיפה.

באותו היום הגיעו מעפילי אקסודוס לצרפת והיה חשש לגורל מעפילי שתי הספינות 'י"ד חללי גשר הזיו' ו 'שיבת ציון'.

המעפילים הועלו לאניית הגרוש 'אמפייר קומפורט' והועברו למחנות המעצר בקפריסין יחד עם מעפילי 'שיבת ציון'.

​

כתבה: רבקה אוזרוב

​

מקורות:

ראובן אהרוני, מטות התורן: ספינות ההעפלה והרכש לאחר מלחמת העולם השנייה. המרכז לתולדות כח המגן ע"ש ישראל גלילי, 1997.

סיפור הפלגת 'י"ד חללי גשר הזיו' בתוך: אתר העפלה והרכש. Palyam.org.il

דוד שערי, גירוש קפריסין 1948-1946. אוניברסיטת תל אביב, ההסתדרות הציונית העולמית, 1981.

זכרונות המעפיל מאיר צוקמן בכתב ידו.