סיפור ההפלגה:

הספינה Arites Salas , ספינת עץ נרכשה ביוון, הוכנה בנמל פיראוס והפליגה ב 30.7.1946 מכף סוניון, דרומית לאתונה כשעל סיפונה 536 מעפילים, רובם מיוון ומיעוטם מהונגריה. גרעין המעפילים בספינה היה בית היתומים 'קיפיסיה' באתונה ולכן היה על הספינה ריכוז גדול שלתינוקות וילדים (200). כן נמצאו בה 19 נשים הרות. ריבוי הילדים הוא הסיבה לשם שניתן לה 'הנרייטה סאלד'. מלווי הספינה דווחו ש"החומר האנושי קשה מאוד... במקרה שנצטרך לארגן התנגדות המונית יהיה הדבר קשה מאוד."(דו"ח מאנשי סולד, מצוטט בנחום בוגנר, ספינות המרי, ע' 61). במקביל ל'הנרייטה סאלד' יצאה מהמעגן גם ספינת עץ קטנה – 'רפי 2'- בפיקודו של שמואל ינאי ועליה 150 יהודים מהונגריה שאמורים היו להיות מועברים בלב ים לספינה 'הנרייטה סאלד' ולהחזיר את צוות המלחים היוונים שעליה.

בשל סערה קשה בדרך נאלצו הספינות לעגון באי סירינה, ומשם הועברו הנוסעים לאי קאמליה, ובו ציפו המעפילים לחזרת 'רפי 2' מפיראוס עם חלק המנוע המתוקן. במרחק 150 מייל מחופי הארץ נפגשו שתי הספינות והחילופין המתוכננים בוצעו.

בסמוך לחופי הארץ נתגלתה הספינה 'הנרייטה סאלד' על ידי שתי משחתות בריטיות. המעפילים התנגדו למלחי הצי הבריטי במשך שעות, כאשר הבריטים הפעילו כנגדם תותחי מים ופצצות גז מדמיע. לאחר שהושלח רימון עשן לחדר התינוקות הוחלט להכנע. הספינה הובאה לנמל חיפה והוצבה ליד הספינה 'יגור'. המעפילם הועברו לאוניית גירוש ונשלחו לקפריסין. הם הועברו יחד עם מעפילי יגור למחנה אהלים בסמוך לפמגוסטה, קראולוס (מחנה 55).

​

כתבה: סנונית שהם

​

מקורות:

ראובן אהרוני, מטות התורן: ספינות ההעפלה והרכש לאחר מלחמת העולם השנייה. המרכז לתולדות כח המגן ע"ש ישראל גלילי, 1997.

נחום בוגנר, ספינות המרי: ההעפלה 1948-1946. משרד הביטחון ההוצאה לאור, המרכז לתולדות כח המגן ע"ש ישראל גלילי, 1993.

דוד שערי, גירוש קפריסין 1948-1946. אוניברסיטת תל אביב, ההסתדרות הציונית העולמית, 1981.