סיפור ההפלגה:

הספינה Paduca נבנתה בתחילת המאה ה 20 לשימוש משמר החופים של ארצות הברית שם נרכשה על ידי אנשי המוסד.

בסוף 1947 נפתח מחדש הפתח לחידוש העלייה מרומניה בהסכמה עם ברית המועצות. הספינה האחרונה שיצאה מרומניה הייתה ספינת המעפילים מכס נורדאו במאי 1946. בשל לחץ שלטונות בריטניה החלו לעלות קשיים בשימוש בנמלי צרפת שבעבר שמשו ליציאת ספינות מעפילים רבות.

הספינה הוכנה למשימתה בנמל ביון, מפרץ בסקיה שבצרפת. ומשם יצאה ב 4.8.1947 לעבר הים השחור, כשנמל היעד שלה הוא נמל קונסטנצה שברומניה. לחץ בריטי גרם לשינוי בנמל ההפלגה והספינה אספה את המעפילים בנמל בורגס שבבולגריה. לאחר שהמעפילים הוסעו באופן מסודר ועל דעת השלטונות ברכבות מבוקרשט, רומניה לנמל ההעמסה.

הספינה הפליגה ב 26.9.1947 מנמל בורגס כשעל סיפונה 1,388 מעפילים, חברי תנועות ומפלגות שונות, רובם מבוגרים ובעלי משפחות עם כ 200 ילדים וביניהם תינוקות רבים. רב החובל של הספינה היה רודי פצ'רט - אמריקאי לא יהודי שראה שליחות בהתגייסותו לעזרת מפעל ההעפלה ובצדו מתנדבים יהודים אמריקאים.

'גאולה' יחד עם הספינה אחות 'מדינת היהודים' הייתה במעקב מתמיד של הבריטים. ולכן כדי למנוע החרמה של 'גאולה' התוכנית הייתה להעביר את מעפיליה ל'מדינת היהודים' הגדולה יותר כאשר יהיו במרחק של 200 מייל מהארץ. התוכנית לא יצאה לפועל שכן שתי הספינות היו עמוסות לעייפה. הבריטים עקבו בדקדקנות אחר כל מהלך ההפלגה החל מתחנת הרכבת בבוקרשט, וידעו על הפעילות השוטפת בספינה במשך ימי ההפלגה. מיד עם היציאה ממיצר הדרדנלים חיכתה לשתי הספינות משחתת בריטית שנכנסה בין שתיהן והפליגה איתן.

מפקד הספינה 'גאולה' מוקה לימון לא היה מעונין שאנשיו ימצאו בהתנגשות אלימה עם הבריטים ולא נערך להגנה. אלה גם היו ההוראות מהארץ בסופו של דבר שכן היה חשש מפרובוקציות שיבצעו הבריטים ואף נתבקשו שלא לקרוא בתשדורות מהספינה לציבור לצאת לתהלוכות או הפגנות. מדיניות זו היא תוצאה של שינוי מדיניות ההתנגדות האקטיבית בכל ספינות המעפילים מעתה. 'גאולה' ו'מדינת היהודים' היו מוקפות בשבע משחתות בריטיות וכדי לחמוק התפצלו - 'מדינת היהודים' פנתה לכיוון תל אביב ו'גאולה' לכיוון צפון לחיפה. אז נגחה משחתת בספינה 'גאולה' וכתוצאה חיבל הצוות במנועי הספינה. הם אפשרו לבריטים לעלות על הספינה ונגררו לחיפה (2.10.1947).

הבריטים החזיקו את המעפילים על האניות שלשה ימים בטרם החליטו לגרשם לקפריסין, פרט לאותם 41 מעפילים שהועברו לעתלית.