סיפור ההפלגה:​

הספינה 'ברכה פולד' (Fenice בשמה המקורי) נקראה על שם לוחמת הפלמ"ח אשר נהרגה ב'ליל וינגייט'. הייתה זו אניית חופים קטנת מימדים שנרכשה ע"י המוסד לעליה ב' באיטליה והפליגה בפעם הראשונה כאניית מעפילים בשם אליהו גולומב.

הספינה הפליגה בליל ה 9 לאוקטובר 1946 ממולה די בארי שבאיטליה כשעליה 508 מעפילים. לאחר הפלגה של תשעה ימים כשעברה את האי כרתים חברה עם הספינה 'אלברטינה' וקלטה על סיפונה עוד 300 מעפילים. הפלגתה התאפיינה בתקלות מנוע רבות (שמונה במספר) שהאריכו את מסעה ל13 יום במקום שמונה ימים שתוכננו. המזון בספינה אזל והאנשים שבספינה נחלשו מאוד. באחת הפעמים בהמצאה ליד האי ספיינאצה ובעת סערה עזה פרצה קבוצת מעפילים לסיפון וניסתה להטות את הספינה לחוף הסמוך כדי להינצל.

הספינה נגלתה לבריטים ב 20 לאוקטובר בהיותה מול חוף טריפולי שבלבנון. מפקד הספינה פעל על פי ההוראות שקיבל מאנשי המוסד וכאשר נכנסה הספינה למים הטריטוריאליים של ארץ ישראל ציית להוראות הבריטים, עצר את הספינה, חיבל במנועה והרשה לחיילים הבריטים לעלות על הסיפון. הבריטים גררו את הספינה לנמל חיפה ולאחר התנגדות קצרה הועברו נוסעיה לאוניית הגירוש ואיתה לקפריסין. הספינה 'ברכה פולד' נקשרה לשובר הגלים בחיפה והוספה ל- 'צי הצללים'.

​

כתבה: סנונית שהם

​

מקורות:

ראובן אהרוני, מטות התורן: ספינות ההעפלה והרכש לאחר מלחמת העולם השנייה. המרכז לתולדות כח המגן ע"ש ישראל גלילי, 1997.

נחום בוגנר, ספינות המרי: ההעפלה 1948-1946. משרד הביטחון ההוצאה לאור, המרכז לתולדות כח המגן ע"ש ישראל גלילי, 1993.

דוד שערי, גירוש קפריסין 1948-1946. אוניברסיטת תל אביב, ההסתדרות הציונית העולמית, 1981.